עוד נמסר לוועדה כי באוטובוסים כבר הופחת הקנס המנהלי על אי־תיקוף ל־50 שקלים, בהחלטת המפקח על התעבורה. החוק החדש מעגן את ההבחנה הזו בחקיקה ראשית, ומבהיר כי ההקלה תחול אך ורק על מי ששילם מראש ואינו מנסה להתחמק מתשלום. נציג משרד התחבורה, עו"ד עופר לוי, הסביר כי שמירת רף של עד 100 שקלים נועדה לאפשר גמישות עתידית, אך הדגיש כי כל העלאה תחייב חזרה לוועדת הכלכלה והצגת נימוקים מפורטים. הרכבת הקלה: תקנות, דחייה והוראת מעבר באשר לרכבת הקלה נקבע כי שר התחבורה יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה, את סכום הקנס המרבי - שגם הוא לא יעלה על 100 שקלים. השינוי ייכנס לתוקף כחצי שנה לאחר אישור החוק במליאה, כדי לאפשר התקנת תקנות מסודרות. עם זאת, מחשש שהתקנות לא ייקבעו במועד, נכללה בחוק הוראת מעבר שלפיה עד לאישור התקנות יעמוד הקנס ברכבת הקלה על 50 שקלים בלבד.

ח"כ סולומון הדגיש כי ההצעה אינה נוגעת למי שמנסה לגנוב נסיעה, ואמר כי "מי ששילם ולא תיקף - קנס של 50 שקלים מספיק בהחלט". מנכ"ל דרך אגד, גדעון מזרחי, ציין כי השינויים תואמו עם המפעילים והם מקובלים, אך ביקש שלא להקל עם נוסעים שאינם מזדהים. נציג פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, עמית גור, הדגיש את חשיבות התיקוף לצורכי התחשבנות בין החברות ולמעקב סטטיסטי. מנגד, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) תקף את מדיניות האכיפה הקיימת ואמר כי אינו מכיר תחום נוסף שבו מוטל קנס על פעולה טכנית מסוג זה. לדבריו, "אנשים עברו התעללות גם כשהמכשיר היה תקול. חוויית הנסיעה בתחבורה הציבורית הפכה קשה, ונעשה עושק יומיומי של אזרחים". היו"ר ביטן סיכם כי מי שגונב נסיעה או מסרב להזדהות ראוי לקנס, אך הוסיף כי האחריות לתיקוף אינה יכולה להפוך לענישה דרקונית כלפי נוסעים משלמים. הוא הודיע כי יקיים דיון ייעודי נפרד בנושא עבודת הפקחים והקנסות. בתום הדיון אושרה ההצעה פה אחד, בקולותיהם של ביטן, סולומון, מקלב וח"כ שלום דנינו.