אחד הסיפורים במלחמת השחרור קשור בהתפעמות של חיילים לאחר קרב מן הפריחה של השקדייה. בחרתי לכתוב לילדים שיר שקושר בין אבק הקרבות לבין לובן השקדייה, בין סערת המלחמה לבין תקוות הפריחה. זה שיר לילדים על ימי שבט במלחמת תש"ח, 1948.
הַשְׁקֵדִיָּה הִבִּיטָה אֵלַי בְּפָנִים מְאִירוֹת,
וְהִקְשַׁבְתִּי לַסִּפּוּר שֶׁהִתְנַגֵּן בֵּין יְרִיָּה בּבוֹדֶדֶת
אוֹ בִּצְרוֹרוֹת.
כָּךְ סִפֵּר לִי הַלּוֹחֵם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת
"זֶה הָיָה בְּחֹרֶף תַּשַ"ט.
1949. הַחַיָּלִים הִתְקַדְּמוּ בַּנֶּגֶב לְאַט
זוֹ הָיְתָה מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, הָעַצְמָאוּת -
וְהַמִּצְרִים לָחֲמוּ מוּל צְבָאֵנוּ לְלֹא לֵאוּת.
אַחֲרֵי קְרָבוֹת קָשִׁים,
זֶה נִרְאָה כְּמוֹ חֲלוֹם
הַמִּצְרִים הֵרִימוּ דֶּגֶל לָבָן לְאוֹר יוֹם.
וְכַאֲשֶׁר יָצְאוּ הַחַיָּלִים מֵהַשׁוּחוֹת, מֵהַשָׂדוֹת
רָאוּ לְפֶתַע מַרְבַד מְהַמֵּם שֶׁל כַּלָּנִיוֹת.
שְׁקֵדִיָּה לְבָנָה וְכַּלָנִיוֹת בְּצֶבַע דָּם
וְהַמְּפַקֵּד אָמַר: זוֹ מַצֵּבָה שֶׁנִּזְכֹּר לְעוֹלָם.
זֶה הָיָה בְחֹרֶף תש"ט.
וְהַלוֹחֵם שֶׁסִּפֵּר לִי אָמַר:
"זֶה הָיָה ט"ו בִּשְׁבָט
ט"ו בִּשְׁבָט נֶהֱדָר!
ט"ו בִּשְׁבָט צָבוּעַ בְּאָדֹם מְהַמֵם:
כַּלָּנִיּוֹת בָּר
וּשְׁקֵדִיָּה אַחַת מְלֵאָה אוֹר
מְלֵאָה נִצָּחוֹן וְזִכְרוֹנוֹת".
זֶה נִרְאָה כְּמוֹ חֲלוֹם
שְׁקֵדִיָּה לְבָנָה וְכַּלָנִיוֹת
לְאוֹר יוֹם.