כך,
מי שהיו נוחים, נוחים כבר לא יהיו,
ומי שחששו, כמו קמו, התגשמו,
מפניהם לא תיגאל הידידות,
רק זכרונות שנאבקו.
כך,
אחד בוחר לשכוח כשאתה זוכר,
אחד שוב מאבד כשאתה שומר,
תמיד אחר כבה כשאתה בוער,
ועל שמות יש לוותר.
מי בי,
הופך נציב של מלח?
מי בי,
את נשמתו נופח?
מי בי,
שלעתים זורח...
מי בי,
עובר אורח שוב עוזב...?
כך,
האהבה צמאה וכמו תמיד תפסח,
על השבועות אשר יופרו בין או כך,
כשהאמת אך מחדשת את עצמה,
שוב תחולל.
ואין עוד אשמה!
מי בי,
הופך נציב של מלח?
מי בי,
את נשמתו נופח?
מי בי,
שלעתים זורח...
מי בי,
עובר אורח שוב עוזב...?
זה הזמן, זה לא סוד,
והנשק עוד נצור,
הקרב אבוד,
והדבש
חומק ממש,
עם צאת יום כיפור,
הלא תדע, באהבה תמיד, תמיד יש תור,
את סל הזכרונות ישטוף,
רק גל של חירות,
וגל של דרור!
...כך,
מי שהיו נוחים, נוחים כבר לא יהיו,
ומי שחששו, כמו קמו, התגשמו,
מפניהם לא תיגאל הידידות,
רק זכרונות
שנאבקו. |