סליחה מאוחרת

הָיִינוּ אֲלִיפִים בְּבֵית הַסֵּפֶר הַחַקְלָאִי מִקְוֵה יִשְׁרָאֵל הוּא לֹא בָּא אֵלֵינוּ מִכָּאן הוּא בָּא מִשָּׁם, אוּד מֵהַשְּׁרֵיפָה. שְׁעוֹת יוֹמוֹ תָּמִיד בּוֹהוֹת רְסִיסֵי יָמָיו מְטֻלָּאִים מִשָּׁם לֵילוֹתָיו נִכְרְתוּ בְּבֶלָהוֹת חֲלוֹם רוֹדֵף לֵילוֹת שֶׁחִכּוּ לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ, וַאֲנַחְנוּ צַבָּרִים מְנֻפָּחִים מֵחֲשִׁיבוּת עַצְמִית מְשׁוּחִים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר הָיִינוּ חֵרְשִׁים לַצְּעָקָה הַדּוֹמֶמֶת שֶׁהָלְכָה לְיָדֵינוּ, רָאִינוּ אִישׁוֹנֵי אֲפֵלָה רוֹתַחַת מַחְוִירָה כִּפְנֵי מֵת וְלָעַגְנוּ, יָרִינוּ בַּאֲטִימוּת אֶת כָּל תַּחְמוֹשֶׁת קוֹצֵי הַצַּבָּר בַּטָּלִית הָעוֹטָה עַרְבוֹת שְׁלָגִים שְׁחוֹרִים מִשָּׁם. חָלְפוּ הַשָּׁנִים, וּמַה שֶׁנּוֹתָר לִי לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מְאֻחֶרֶת מִמּוֹדַעַת אֵבֶל בְּעִתּוֹן מַעֲרִיב עֲלֶיהָ חֲתוּמִים רַעֲיָה בָּנִים וּבָנוֹת נֶכָדִים וּנְכָדוֹת וְנִין אֶחָד. זַלְמָן נִצֵּחַ אֶת הַשְּׁרֵפָה מִשָּׁם וְגַם אֶת הַשְּׁרֵפָה שֶהִצַּתְנוּ בְּטָלִית נְעוּרָיו. סְלִיחָה זַלְמָן.