שרידי מורשת תרבות האינקה האינדיאנית המקורית, שעדיין לא נכחדו מן העולם, הפכו את פרו לפנינה הארכיאולוגית של דרום-אמריקה, אם לא של העולם כולו, במידה רבה בזכות שמורת הטבע מאצ'ו-פיצ'ו - עיר הקדם האבודה, הנחשבת, בצדק, לאחד מפלאי תבל. שמורת הטבע האגדית הזאת מהווה מוקד-משיכה למיליוני תיירים במשך כל עונות השנה ובכללם מספר לא מבוטל של ישראלים. עיר המסתורין, שראשיתה ב-1470 ושננטשה ממייסדיה האינדיאנים בחלוף יובל שנים, שימשה אתגר לאלפי חוקרים שחיפשו אחריה כדי לתהות על קנקנה. במהלך חיפושיהם אחר העיר האבודה, הם האמינו, בכל מאודם, כי ימצאו בה זהב למכביר, שאותו הותירו האינדיאנים לפני מנוסתם מכובשיהם. בסופו של דבר נחשפה העיר במלוא הדרה, ממוקמת על אוכף, בין שתי פסגות-הרים תלולים, הנישאים לגובה של 5,500 מטר. ניתן להגיע אליה באוטובוס או בטרק הרפתקני, הנמשך ארבעה ימים, ושהוא חוויה בפני עצמה. זו אינה אלא הדרך המפורסמת, בת 46 הקילומטרים, שבה העפילו בשעתם בני האינקה אל המאצ'ו פיצ'ו. לחובבי הטרקים מזומנים נופים עוצרי-נשימה, אבל מפאת הדרך הקשה והמסורבלת, המחייבת כושר גופני רב, הגבילה ממשלת פרו את הכניסה לאתר המקסים רק עם מדריך ואישור רפואי מתאים, הכרוך בנטילת תרופות מיוחדות שנועדו לטרפד את מאמץ העלייה למרומים, בגבהים שאינם מותירים לבן אנוש, שאינו מורגל להם כמונו, מרחב-נשימה רב. באלה יש, מן הסתם, לייקר את עלות המסע המפרך עד כדי 300 דולר לנפש, אבל שווה בהחלט כל אגורה. עם זריחת החמה מומלץ להשקיף על העיר ממרומי ההר ולהספיק לעשות זאת לפני פתיחת השערים ובטרם הגעת נחילי התיירים, השוטפים מדי יום את האתר המרשים בהמוניהם. מפלאי תבל סיפורו של המאצ'ו פיצ'ו הוא סיפורם של בני האינקה, שסגדו לאל השמש ולכוחות הטבע, גידלו יבולים בטרסות והקימו מבנים אדירים, שעד היום לא ברור כיצד נבנו. מבנים אלה, הנחשבים לאחד מפלאי תבל, מזדקרים מעל הצוקים, או חבויים בגיאיות עמוקים. הם מצטיינים בארגון הפרופורציונלי שלהם, לא פחות מאשר בגודלם ובעוצמתם. אבני הענק, שמשקל רבות מהן עולה על 200 טון, הוחלקו, שויפו והותאמו זו לזו בדיוק ממש מושלם, ללא שימוש בטי או ברזל. השכבה התחתונה בנויה מאבנים גדולות, שהולכות וקטנות כלפי מעלה. כל קיר מקירות הבית הופך לקטן יותר כלפי מעלה, ובו-זמנית נוטה פנימה, ממש כמו פירמידה קסומה. בדרך זו מושגת יציבות רבה, שהוכיחה את עצמה ברעידות-אדמה. בקירות המבנים הונחו אבני-גזית, שלחלקן שמונה, עשר, ואפילו שתים-עשה זוויות - כולן מונחות בבנייה יבשה, ללא כל חומר מלכד. מכל עבר מזדקרים מונומנטים, כמו פירמידות או ערי ענק מבוץ, המעידים על הישגיהם של בני האינקה בתחומי הארכיטקטורה והאמנות. ולבסוף, הזהב של בני האינקה, שהפך למיתוס, הוא, עדיין, שם נרדף במאצ'ו פיצ'ו ליופי, לעידון ולמסתורין. האריגים, שאותם השכילו בני המקום לייצר, מדהימים בעדינותם הרבה ועולים עשרות מונים על אלו של העולם המקובל. הישגיהם בתחום הקדרות מופלאים במיוחד, לאור העובדה שעמי אמריקה הקדומה לא הכירו את האובניים. נותרה בעינה גם הקצ'ואה, שפת האינקה הקדומה, ששלטה משך שנים על פני השטח שבין אקוודור לארגנטינה וכיום דוברים אותה כעשרה מיליון איש.