בגלל שלָרוֹב רַב
הנסתר על הגלוי
והמרחק בין המצוי לרצוי
ולפעמים קשה להבדיל
אִם מדובר באמת
או בבידוי
נִדמה לי לא פעם שזה
אמיתי כשאת מזייפת
וגם כמובן לְהֶפֶךְ
כי בהצהילך קוֹלֵךְ
הכול הולך - גם אוֹב מֵאֶרֶץ
ובמוֹנעך הכול נעצר
אֲבָל מה זה בעצם
מְשַׁנֶּה בסופו של דבר
כשרב הנסתר נותר
ולעולם לא באמת נדע אִם
מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה
אָיִן
וגם זה בעצם לא משנה
בשעה שאת פותחת
שַׁעֲרֵי שמיים וארץ
מגוֹללת אוֹר מפני חושך
מְשַׁנָּה עִתִּים קובעת
מי ראשון ומי אחרון
מעבירה יום ומביאה לילה
מַכְכִּיבָה כוכבים בגלוי
וּבַסֵּתֶר לפי העניין
כאילו לא הכול תלוי
בטיב המילוי
כמו שמקובל לחשוב
ולהרגיש ברגעים הרבים
שבהם מותר האדם
מִן הבהמה אָיִן
אֲבָל על הזין
כמו שמקובל להכריז
כשמבינים סופסוף שזה מה שזה...
אני הרי לא הייתי ראשון
ואולי לא אהיה האחרון
לדעת שהכול נהיה בִדְברךְ
ולברך על קוֹלֵךְ
שהוא ערוותך לא פחות
משערך ומהפּוֹת
שברצותך היא עושה נפלאות:
סומכת-נופלים מפנה-נפלים
ומקימה דל מאשפות
וברצותך היא עושה צחוק
ולא מַתִּירָה להכי מִי וָמִי
לקום לנסות שנית...
כן. לא פעם נִרְאֶה לי
בְּשׁוֹכְבֵּנוּ וְּקוּמֵנוּ
שאין אלוהים מִלְּבַדֵּךְ
ורק כדי לוודא שזה באמת כך
אני חוזר ועושה וחוזר ועושה
מה שאני עושה.