איש הלך ואיש חזר,
ושוב נסגר השער,
אין יותר עוד מה לומר,
נשטוף את הרצפה עם צער.
ושוב ארכב על מטאטא,
לארץ לא נודעת,
אל נביט, אחורה,
אל נפנה,
הנה שוב אל דרכי אני יוצא.
יום, אחר יום,
רגע ורגע,
אט, לאט.
יום אחר יום,
רגע ורגע,
בלי מבט,
בלי סיבה יותר לשמוע,
ובהזיות לשקוע,
ואין עוד מקום,
לרקום עוד חלום,
יום אחר יום.
יום חדש כבר מייבש,
דמעות של סופשבוע,
הזיכרון עוד יטשטש,
עד שתיקח אותו הרוח.
לאט, לאט מחר חדש,
הנה פותח דלת,
הוא עוד שם,
ליבי שלי עוד כאן,
להרפתקת חייו,
כבר שוב מוכן!
יום, אחר יום
רגע ורגע,
אט, לאט.
יום אחר יום,
רגע ורגע, בלי מבט,
בלי סיבה יותר לשמוע,
ובהזיות לשקוע,
כי אין עוד מקום,
לרקום עוד חלום,
יום אחר יום.
ראו, השמש שוב עולה,
עם הבטחה בשער:
יבוא עוד חלום,
פנה לו מקום,
יום אחר יום.
- מותאם ללחנו של השיר השוודי Dag efter dag שהושר לראשונה על-ידי צמד הזמרות קיקי דניאלסון ואליזבט אנדראסון, הן הצמד "צ'יפס", באירוויזיון 1982.
|