תִשְׁקוֹפֶת אַחֲרוֹנָה

לא ככה ראיתי את פְּנֵי הדברים כשבינינו הפריד רק מרחק נגיעה ואולי מיותר לתת הסברים כשנמצאים כבר בִּטְווח רגיעה או שלא מיותר ולא מאוחר לתאר את אותם הדברים עכשיו כמו שרק ממרחק רב מאוד ניתן לראות את מלוא הֶיקֵּפוֹ של כוכב ואם לא מיותר ולא מאוחר אגיד עכשיו פעם אחת לתמיד מה שֶׁאת ואני אמוּרים לִזכור לעולם מאותו מאורע: שֶ"נָפִיח בָּצֵק בְּגִּיד פַּטִּיש שָׁנָה עֵת" כי כול השאר הוא הרי באמת בעל ערך זמני – אבל לא כך הצטיירו לי פני הדברים כשבינינו הפריד רק מרחק נגיעה וראיתי אותך בצורה פַּרְטָנִית עד כדי נקודת חן על מִפְשָׂעָה וגם את ראית אותי אז פַּרְטָנִית מהכי גדול עד הכי קטן וגם להפך כמובן ונוכחת שוב ושוב שהכל זמני... כן. יש יתרונות גם בַּזמניוּת כמו שיש חסרונות גם בַּנִצחיות וקִרבה וריחוק הם שני צדדים של אותו שִׂיח גוּפִים וכך בירידה לקִירְבָה פרטנית מִמְּעוּף הכוכב או מְעוּף הציפור עד כדי נגיעת אף – עלולים לאבד זמנית את יָפְיוּת הַמִכְלוֹל... זה מה שאיבדנו כאילו אתמול באופן זמני שנמשך שָׁנִים ומזל שנפגשנו כשעוד לא הכל אבד באופן סופי כי הזמן אף פעם לא מֵאֵט גם-אם כך לפעמים זה נִדְמֶה ותמיד כשרוצים שהוא יעצור כי שוב פעמיים כִּי-טוֹב – הוא לא.