אַבָּא הִדְלִיק חֲנֻכִּיָּה
וְאִמָּא מְאִירָה פָּנִים,
הַכֹּל חוֹזֵר, גַּם הַנִּגּוּנִים.
הַיְּלָדִים זוֹכְרִים הַכֹּל, זֶה בֹּהַק
שֶׁנִּמְתָּק בַּלֵּב כְּמוֹ סוּפְגָּנִיָּה, לַפִּיד שֶׁנִּשְׁאָר:
הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים, הַנֵּרוֹת מְאִירִים
וּמַשֶׁהוּ מִן הֶעָבָר
חוֹזֵר אִתָּם - וְגַם הַשִׁירִים:
אוֹתוֹ כַּד קָטָן, שֶׁשַּׁמְנוֹ נָתַן
נָתַן חַיִים לַנֵּרוֹת,
הִדְלִיק אֶת הַלְבָבוֹת וְהָאוֹרוֹת.
הַמּוֹרָה בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת
לוֹחֶשֶׁת סוֹד יָשָׁן:
וּמָה אֲנַחְנוּ? נֵר קָטָן,
כְּמוֹ יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי הַסֶּלַע הָאֵיתָן - -
קוֹרֵן וְנוֹגֵהַּ
עָמַד מוּל מַעֲצָמָה חוֹבֶקֶת עוֹלָם,
יָחִיד מוּל רַבִּים, יָחִיד מוּל כֻּלָּם,
לֹא פּוֹחֵד מִצָּבָא אַדִּיר וּמִיָּוָן הָאֵימְתָנִית,
יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה אֲמִתִּית,
עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁלוֹ, עַל הָרוּחַ אֵינוֹ מְוַתֵּר.
וְלִבִּי לָחַש לָהּ:
כֵּן, הוּא וְלֹא אַחֵר - מוּאָר,
נִשְׁאָר דּוֹלֵק,
הוּא הַנֵּר הַבּוֹעֵר.
יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי יָדַע גַּם בְּרִגְעֵי שִׁכְחָה
לִהְיוֹת נֵר בַּחֲשֵׁכָה,
וּבֶאֱמוּנָתו - גַּחֶלֶת שֶׁלֹּא שָׁכְכָה,
גָּבְרָה הַיַּהֲדוּת וְגַם נִצְּחָה.
צֵל נִרְעָד,
רְאִיתִיו נִשְׁקָף בַּחַלּוֹן, לְלֹא חַת:
גַּם הַיּוֹם אָנוּ זוֹכְרִים אוֹתְךָ, יְהוּדָה,
הַנֵּר שֶׁלְּךָ עֲדַיִן בּוֹעֵר, וְלָנוּ רַק מִלָּה אַחַת - -
תּוֹדָה!