גּוּפִי חוֹוֶה אֶת כְּמִיהַת
נִשְׁמָתִי לִשְׁלֵמוּתָהּ.
כָּל תָּא סוֹפֵג
אֶת טַל הַשַּׁחַר
אֶת שֶׁמֶש הַבֹּקֶר
אֶת עַנְפֵי הָעֵצִים
בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה מִבְּעָבָר.
נִשְׁמָתִי מִתְגָּלָה
בַּטְּלָלִים, בְּרִצּוּד
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,
בְּלִטּוּף הָרוּחַ
אֶת עַלְוַת הֶעָלִים.
הַכֹּל סְבִיבִי
לוֹחֵשׁ וְרוֹחֵשׁ
חַיִּים עֲצוּמִים
הַמְּזַנְּקִים
זִנּוּק קְוַנְטִי
אֶל הָאֵינְסוֹף.