וָאֲנָשִׁים מֵתִים פִּתְאֹם
לְלֹא אַזְהָרָה מוּקְדֶמֶת.
הַזְּמָן מְכַנֵּס אֶת רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת
בַּעֲלוֹת הַשְּׁרִירִים לְמֶרְחָקִים עֲמִידִים
וּמִתְאִפֵּס
מִתְנַדְנֵד כְּמוֹ לוּלְיָן עַל קוֹרָה
אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן לִּפֹל
שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת הַחַיִים
אִם עָשׂוּ הַכָּל
כְּדֵי לִמְנֹעַ קְטִיעָה שֶׁכָּזֹאת.
הַתָּכְנִיוֹת לְמָחָר נִגְנָזוֹת.
עַל הַשְּׁבִיל הָאֲרֹךְ שֶׁאֵין לוֹ סוֹף
הַכַּלְבָּה שֶׁלִּי
וְהַכֶּלֶב שֶׁלְּךָ מִזְדַיְּנִים.
כְּמוֹ אֲנָשִׁים.