הַגֵּרוּשׁ מִגַּן-עֵדֶן

מֵאָז שֶׁגֹּרַשְׁנוּ בְּחִפָּזוֹן וּבְלַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת מִגַּן-עֵדֶן, וּכְמוֹ מֵאָז שֶׁעָזַבְנוּ אֶת הָרֶחֶם הָרַךְ וְהֶחָמִים - דֶּרֶךְ הַלֵּדָן, וְנָשַׁמְנוּ לָרִאשׁוֹנָה וּבְצַעֲקַת-מֶחָאָה קְצָת מֵאֲוִיר-הָעוֹלָם, - אָנוּ כְּבָר גּוֹסְסִים מְעַט וּלְאַט-לְאַט - עַד שֶׁמַּמָּשׁ נִתַּם. וַאֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים תָּדִיר, בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ: הַאֻמְנָם כָּאֵלֶּה הֵם חַיֵּינוּ? כְּלוּם בֶּאֱמֶת, הֲיִתָּכֵן, הַאֻמְנָם? כִּי בֵין כָּך לְכָךְ - אָנוּ חַיִּים בִּתְנוּעוֹת חֲטוּפוֹת, מִתְנַהֲלִים וִּמִתְנוֹעֲעִים מַהֵר כְּמוֹ שְׁוָא נָע, אֲבָל אַף פַּעַם לֹא כְּמוֹ שְׁוָא נָח; כִּי אָנוּ כָּל-חַיֵּינו מְנַסִּים לְהַשִּׂיג אֶת אָשְׁרֵנוּ וְאֶת שַׁלְוַת-נַפְשֵׁנוּ; וּמַרְגִּישִׁים תָּמִיד שֶׁלֹּא נַסְפִּיק לְהַגְשִׁים כָּךְ אֶת מַטְּרַת-חַיֵּינוּ, שֶׁהִיא, - בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ - מוֹלִיכָה מִשּׁוּם מָקוֹם לְשׁוּם-דָּבָר וְתִהְיֶה, מְעַט לְאַחַר מוֹתֵנוּ, כְּבָר לֹא-מְאוּם וְלֹא-כְלוּם.