יַהֲלוֹם שֶׁל אֹשֶׁר

גּוּשֵׁי פֶּחָם הַדִּכָּאוֹן שֶׁבִּי מֻטָּלִים עַתָּה אֶל תּוֹךְ כִּבְשָׁן הָאֵשׁ. רוֹתְחִים, מְבַעְבְּעִים, כּוֹעֲסִים, אֲדֻמִּים, כְּחֻלִּים, צְהֻבִּים כַּחַבּוּרוֹת שֶׁלֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכוּ בַּשָּׁמֶן. מַפְרִיחִים לַחֲלַל הָעוֹלָם כָּל שָׁנִּשְׁכַּח, שֶׁהוּדְחַק שֶׁנִּדַּח מֻצָּג עַתָּה נֶגֶד עֵינַי בְּסִמְפוֹנְיָה אַדִּירָה שֶׁל מַרְאוֹת וּרְגָּשׁוֹת עָלֶיהָ אֲנִי מְנַצַּחַת עִם עֵט הַפֶּחָם בְּיָדִי נִשְׂרֶפֶת חוֹוָה כָּל תָּא בְּגוּפִי וְנַפְשִׁי הוֹפֵךְ אֶת פֶּחָם הַדִּכָּאוֹן לְיַהֲלוֹם שֶׁל אֹשֶׁר.