1
עלה ירֹק.
הדשא
הירֹק של חיוכֵךְ
ירֹק יותר
2
צבע אדֹם.
כמו
צפור מנֹגה עיר
מִמאדים
3
שמש זורחת.
חמנית
צהֻבה
מאירה את בדידותי
בְּאור
הדמדומים
4
עלה ירֹק.
הדשא
של חיוכֵך המקפיא ירֹק
יותר מִתמיד
5
גשם יורד
על
מצע עֲלֵי החסה
בְּקערת הסלט
6
צבע אדֹם
לא עוצר באדֹם
חתול שחור
7
בין שן חותכת
לְשן חותכת
יש
שן צהֻבּה
חותכת יותר
8
עלה ירֹק.
הדשא
של חיוכֵךְ
ירֹק יותר
9
שלג.
צפור קפואה
בלי מה
צפור בלימה.
10
ברז האף
דולף
בלי הפסקה.
חבל על כל טִפה.
אני הולכת בין הטִפות.
11
השיר הוא אזרח העולם
חֲסַר בית
אין לו תעודת זהות
כחֻלה
ולא דרכון אמריקני
או ישראלי
לשיר אין תאריך תפוגה
ולא תאריך לידה
לשיר כמו לָאהבה
אין מדינה
נודד
בין הקירות הריקים מקיר
אל קיר כמו צפור
פצועה
אֶת נדידת העמים
לא עוצר
באדֹם
שובר שתיקה
כמו הֶחתול שלי
קורא בַּקפה
בַּסדנה לְשירה
הַטביעי את בדידותֵך
אל תוך בדידותי
בקרקעית
ספל
קפה שחור
חולף על פָּנַי
כְּעיר שׂרוטה.
עיר בלי געגוע
12
אויבו של אויבִי הוא ידידִי
אָמַר הֶחָתוּל
אויבו של הצחוק הוא צחוק הגורל
אָמַר הֶחָתוּל
החפזון מהשטן אָמַר הֶחָתוּל
התידדי עם הכאב
האירי לו פנים הנהר
כבר מאחור
עכשיו אפשר לְחַיֵּךְ אָמַר הֶחָתוּל
מטפס על הקיר
בִּיללה
בין שן חותכת
לְשן חותכת
יש
שן צהֻבּה
חותכת יותר אבל
הדשא
של חיוכֵךְ ירֹק יותר
צחוק טוב הכל טוב אָמַר הֶחָתוּל
קורא בַּקפה
בַּסדנה לְשירה
הַטביעי את בדידותֵך
אל תוך בדידותי
בקרקעית
ספל
קפה שחור
בין גֶּשֶׁר
המיתרים לְגֶשֶׁר הדממה
היללה זה אני
13
את הזכרון האנושי אומרים
אי אפשר לאחסן בַּדיסק
הקשיח
של המחשב
לא במעבד או במקלדת
על המסך השחור
לא בעכבר
במגרסת ניר או במדפסת
הניר לא סובל אותו
לא בפקס
לא בכרטיס זכרון (אין
לו יום זכרון) או
בדיסק און קי
אין לו סטטוס בפיסבוק הוא
לא מצַיץ בַטויטר
כמו צפור
לא גולש בַּמִרשתת
הוא לא כָּבִיס יותר במכונת כביסה
לא נשטף במדיח כלים
או בָּרצפה התהום
נפערה כמו תמיהה
התמהון
נפער כמו תהום באדמה
השורות נפתחות למלים
בין גֶּשֶׁר
המיתרים לְגֶשֶׁר הדממה
כלבים נובחים
מלאך
המות בא לעיר.
האם העצמות שרות בקבר?