כְּשׁוֹלַת פְּנִינִים אֲנִי צוֹלֶלֶת בְּתוֹכִי
לִדְלוֹת פְּנִינֵי אוֹר
שֶׁנוֹצְרוּ בְּמִלְחֶמֶת קִיּוּם.
חָשָׁה אֶת רִיחוּף הָעֶצֶב
אֶת רֵיחוֹת הָרָקָב
אֶת הַקְּבָס
אֶת הַצְּרִיבָה
אֶת הַכְּאֵב
שֶׁעָלַי לַהֲפוֹך לְשִׂמְחָה
לְיוֹפִי, לִבְרִיאוּת
לְחַיִּים
וְלִפְעָמִים אֵינִי יוֹדַעַת
מֵהֵיכָן אֶשְׁאַב כּוֹחוֹת
לִהְיוֹת לַפִּיד אוֹר
שֶׁאֵינוֹ כָּבֶה לְעוֹלָם.
וּבְדִיּוּק אָז מוֹפִיעִים הַמַּלְאָכִים
מַרְאִים לִי אֶת פִּנּוֹת הַזֻּהֲמָה
מוֹלִיכִים אוֹתִי יָד בְּיָד
מַעֲלִים אוֹתִי רֶגֶל רֶגֶל
בְּאוֹתוֹ סֻלָּם
שֶׁנֶּחְצַב לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים
בְּכָל כָּך הַרְבֵּה דָּם יֶזַע וּדְמָעוֹת
בְּסֶלַע קִיּוּמֵנוּ הַשָׁבִיר
שֶׁנְּבְנֶה עַכְשָׁו לְלֹא חַת
לְשַׁמֵּש מִגְדָּל עוֹז
לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.