יואב יצחק: שרגא מנצל מעמדו לרעה לטובת משרדו הפרטי

לדברי יצחק, ראוי היה שהתביעה כלל לא הייתה מוגשת ושעו"ד שרגא היה מושך את ידיו ממנה. זאת משום שמדובר באותו תובע אשר ביד אחת מבקר את מוסדות השלטון ורשויותיו, כשאלו אינם פועלים בהתאם לקריטריונים ראויים ואמות מידה פסולות, ואילו ביד השניה הוא חותם על דוחות לרשם העמותות - כיו"ר עמותת לחופש נולד - המגלים בזבוז משווע של כספי ציבור, תוך מתן משכורות לעובדים שאינן מתיישבות עם מטרות העמותה ותיקצובה בכספי ציבור. "המצופה מעמותה הנתמכת מכספי ציבור ושהוקמה למטרה מקודשת וראויה כעמותת "לחופש נולד", הוא כי אנשים יעבדו בה אף בהתנדבות, או במשכורת סמלית. למרות האמור לעיל, ועל כך אין מחלוקת - הוצאות ההנהלה של העמותה הגיעו לשיעור של 23% מהמחזור הכספי שלה, בשנת 2005, כך לדוגמא", ציין בכתב ההגנה שהוגש באמצעות עו"ד יורם מושקט. עוד ציין יצחק, כי חרף האמור בתביעה, סברה מערכת הביטחון ובראשה שר הביטחון, אהוד ברק, כי יש לבחון את שאלת המשך פעילות העמותה ואת התמיכה הכספית העצומה הניתנת לה, כאמור מתוך כספי משלמי המיסים. "מינוי הוועדה, פעילותה ומסקנותיה פורסמו בכתבות הנתבע 1, העיתונאי יואב יצחק, ואין בהן לשון הרע - אלא סקירת פעילות והתנהלות העמותה והבעת דעה הכוללת ביקורת לגיטימית של העיתונאי, בדבר אופן התנהלותה של העמותה והתנהלות העומד בראשה, התובע 2", נכתב בכתב ההגנה. "התובע 2, עו"ד שרגא, הוא יו"ר העמותה. התובע 2 פעל על-מנת לנסות ולטרפד הקמתה של ועדת בדיקה של משרד הביטחון (להלן: "ועדת הבדיקה") שנועדה לבדוק את פעילות העמותה - המדובר בפעולה ראשונה בלתי ראויה. עו"ד שרגא דרש להכניס חברים מתוך העמותה, בין חברי ועדת הבדיקה - המדובר בפעולה שניה בלתי ראויה. עו"ד שרגא דרש להשעות את פעילות ועדת הבדיקה, ופנה לשם כך אף לראש הממשלה, בנימין נתניהו פעולה שלישית בלתי ראויה - על כך הוא קיבל תשובות ראויות מעו"ד אחז בן ארי, היועץ המשפטי של משרד הביטחון וגם ממשרד ראש הממשלה, הכל כפי שפורסם על-ידי הנתבעים", ציין בכתב ההגנה.

עוד ציין יצחק כי עו"ד אליעד שרגא, התובע מס' 2, עשה לו מנהג של כבר להלך אימים על עיתונאים ועל גורמים שונים, ובהם על הנתבעים. מהלכיו נועדו למנוע פרסומים בתקשורת אודות מעשיו ולקדם את האינטרסים של משרדו בעריכת דין. "לטענת הנתבעים, ניצל התובע את מעמדו המיוחד - הן כיושב-ראש התנועה לאיכות השלטון, והן כיו"ר התנועה לחופש נולד, לענייניו הפרטיים, וכל זאת תוך ניגוד עניינים חמור ופסול. הנתבעים יפרטו להלן חלק מהמקרים, והם שומרים לעצמם את הזכות להציג במהלך המשפט פרשות נוספות שיצביעו על דרכיו הפסולות של התובע", ציין בכתב ההגנה. להלן הדוגמאות שהובאו בכתב ההגנה:

• אלוף-משנה (בדימ.) יוסף דסקל פנה אל התובע, בשמה של חברת בורבומנדיה שאותה הוא מייצג בישראל, כדי לקבל את עזרתו של התובע כיושב-ראש התנועה לאיכות השלטון בטיפול בפרשת שחיתות שגילה במכרז קרונות הרכבת. בין השניים התקיימה פגישה במשרדו של התובע. לטענת דסקל, התובע הסכים לדאוג שהחשדות לשחיתות במכרז לקרונות הרכבת יטופלו על-ידי התנועה לאיכות השלטון ויועברו כתלונה לגורמי הבדיקה/החקירה בישראל, אך הוא - התובע, הציב תנאי בל יעבור: התחייבות מצד דסקל שזה האחרון יפעל להעברת הייצוג המשפטי בישראל של חברת בורבומנדיה לטיפול משרדו הפרטי של התובע, אליעד שרגא. לדברי דסקל, הוא קם ועזב את המקום תוך תחושה של שאט נפש מדרכיו הנלוזות של התובע. זמן קצר לאחר מכן פנה בעצמו למבקר המדינה ולמשטרת ישראל, ואלה פתחו בבדיקה ולאחר מכן בחקירה פלילית מקיפה, שאימתה את החשדות שהועלו;

• גורם עסקי שכר את שירותיו של התובע כדי לסכל פתיחת היכל התרבות בקריית מוצקין. הצעדים המשפטיים נדחו. במקביל ו/או מייד לאחר מכן פתחה התנועה לאיכות השלטון, בראשותו של התובע, במתקפה נגד ראש עיריית קריית מוצקין. הנה כי כן: נעשה שימוש כפול מצד התובע, הן כפרטי והן בכובעו הציבורי, כדי להשיג את מטרותיו, וזאת כאמור תוך ניגוד עניינים חמור ופסול;

• חבר מועצה פנה אל התנועה לאיכות השלטון כדי לקבל ממנה סיוע במלחמתו נגד גורמי פשע שהשתלטו על עסקים ושטחים באזורו. במשרדי התנועה לאיכות השלטון נאמר לחבר המועצה כי "הנושא גדול עליהם" והומלץ לו על-ידי אותו נציג התנועה לפנות למשרדו הפרטי של התובע. בעת שפנה חבר המועצה אל משרדו של התובע הוא התבקש להציג פרטי כרטיס אשראי ולשלם סכום של 1000 דולר פלוס מע"מ לפגישה עם התובע. חבר המועצה דחה את ההצעה בשאט נפש והמשיך להיאבק לבדו;

• הרוקח הראשי של קופת חולים לאומית פנה אל התנועה לאיכות השלטון בבקשת עזרה, לאחר שגילה שחיתות ויחס מנוקר מצד בכירים בלאומית. גם במקרה זה הומלץ בפניו על-ידי נציג התנועה לפנות אישית אל התובע, וכך אכן עשה. עם הגיעו למשרדו של התובע הוא התבקש לשלם שכר טירחה בסכום משמעותי של כ-20 אלף דולר;

• מחמת מעמדו של התובע כעומד בראש התנועה לאיכות השלטון - וכמי שיצא לו שם של איש המהלך אימים על רשויות ואישי ציבור, נעשה על-ידי "שמואל א. לינצר - משרד עורכי דין", בשמו (ובידיעתו) של התובע, שימוש פסול לקבלת כספים מחברת מיתב (חברה כלכלית המופעלת על-ידי עיריית פתח תקוה). הדבר נעשה תוך-שיתוף פעולה מצד התובע, ולאחר שמנהלי מיתב החלו לפעול להפסקת שירותיו של משרד עורכי הדין בראשו עומד עו"ש שמואל לינצר, וזאת לאחר שהתגלו בעיות קשות באופן התנהלותו. משרדו של התובע, אליעד שרגא, "גוייס", מחמת מעמדו של התובע כאמור, כדי למנוע ממנהלי מיתב להוציא אל הפועל את החלטתם. בנסיבות אלה נהנה משרדו של התובע משכר טירחה בהיקף כספי הנאמד במאות אלפי ש"ח לפחות, למרות שידוע וברור כי משרדו של עו"ד לינצר הוא המייצג את חברת מיתב, וכי משרדו של התובע נועד "להפגין" ו"להחצין" את שמו של התובע כמי שנותן את חסותו למשרדו של עו"ד לינצר.