ח"כ בוסו אמר כי ליבת הרפורמה, כפי שמצויין במסמך הממ"מ, היא להגדיל את הפדיון לקופת המדינה מנוסעי התחבורה הציבורית, ולקחת אותו מעניים זה כסף קל. בוסו, המשמש גם כיו"ר השדולה למאבק ביוקר המחיה, הדגיש כי הטבת הערך הצבור נועדה להחליף את הכרטיסיות של פעם, שבהן היו ניקובים לנסיעת חינם אחת או שתיים. הוא עקץ את השרה מיכאלי: "בנתונים שנחשפו הערים המרכזיות שצפויות להיפגע באופן דרמטי הם ערי הפרירפיה וגם היישובים הערבים, כמו-כן הנשים אותם מפלגת העבודה מתיימרת לייצג משלמות את המחיר של הגזירה הצפויה להתממש. בזמן הזה שרת התחבורה עסוקה בדקדוקי עניות האם מגדירים נוסעים או נוסעות".

ח"כ משה אבוטבול (שס) הזכיר שבזמנה הגישה תמר זנדברג הצעת חוק לתחבורה ציבורית חינם, ותהה מדוע נאלמו דום חברי מרצ מול השרים ליברמן ומיכאלי. עוד שאל אבוטבול: "משרד התחבורה טוען שהרפורמה הזו תגדיל את שיעור המשתמשים בתחבורה הציבורית. לי נראה שההתייקרות דווקא תבריח נוסעים. מה שיעור המשתמשים היום ובכמה אחוזים אתם צופים שיגדל בעוד שנה?". שאלתו נותרה ללא מענה.

ח"כ קטי שטרית (הליכוד) התייחסה למועד הסמלי של כניסת הרפורמה לתוקף: "התוכנית הזו נכנסת לתוקפה ב-1 באפריל. חשבתי שזה שקר ובדיחה, כמו שנהגנו כשהיינו ילדים. בעשור האחרון לא הייתה התייקרות כזו מעולם בתחבורה הציבורית. מדובר בהתייקרות של 9% אחוזים, ולאלה שנהנים מהערך הצבור מדובר בהתייקרות של 25%". לדבריה, מדובר בעדנה לאוצר, שרואה בכך התגשמות חלומותיו. שטרית שאלה: "לפני כמה שנים ישבה כאן מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, והציגה מצגת שבה נכתב כמה נוסעים משלמים במזומן, כמה ב'ערך צבור' וכמה בכל מינוי - חופשי חודשי, חופשי יומי וכו'. כמה אחוז מהנסיעות משולמות בערך צבור ע"י אוכלוסיות שאינן זכאיות להנחות? ולגבי אוכלוסיות שכן זכאיות - לא רק אזרחים ותיקים - האם הטבת הערך הצבור תבוטל? שאלותיה נותרו גם כן ללא מענה.

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) רטן על קיום הדיון בפגרת הכנסת, ואמר בהתייחסו למלחמה באוקראינה שהממשלה דואגת לכל העולם, אבל לא לאזרחי ישראל. "זו רפורמה של ממשלה נטולת ערכים לאומיים, ויהודיים וחברתיים, אפילו את הערך האחרון - הטבת הנחת 'הערך הצבור' הם מבטלים. הרפורמה נכנסת לתוקף ביום שישי הבא וכל שידוע ממנה זה רק כותרות כי הממשלה לא מוסרת פרטים. לא סתם מתחילה הרפורמה באחד באפריל, יום השוטים. ליברמן ומרב מיכאלי מרשים לעצמם להתבדח על חשבון החלשים ביותר. אני לא זוכר שיש רפורמה רחבה שכזו שהכנסת לא מקבלת עליה נתונים", אמר.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר: "ככל שאתה מעלה מחירים כך אתה פוגע באינטרס שלך שיהיו עוד משתמשים. ביטול הנחת ערך פוגע דווקא באלה שאין להם הנחה, רובם אוכלוסייה חלשה". מקלב הציע שבמסגרת הקטנת מספר התעריפים ההפרש בין התעריף החדש לתעריף הנוכחי יהיה קטן, וציין כי כבר היום קיימים פערים של 100% בין תשלום ברב-קו לתשלום בישומונים, כגון תעריף של 2.50 שקלים לעומת 5 שקלים. הוא שאל מדוע נסיעה מביתר עילית לבית שמש עולה 6 שקלים, אך במסלול ההפוך רק 4 שקלים, ומדוע שנוסע היוצא מביתר ועושה נסיעה הלוך חזור משלם 12 שקלים, לעומת נוסע שיוצא מבית שמש ומשלם 8 שקלים על אותו מסלול. מקלב אמר שהסיבה לכך היא שהחישוב הלא-הגיוני נעשה בהתאם למרחק מירושלים. הוא מחה על העדר השקיפות של הרפורמה ואמר: "למה הערפל הזה? למה לא באים לציבור? יש פה ועדה שדורשת להיות מעורבת!".

רינת בניטה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת אמרה כי עבור נסיעות זהות קיימים תעריפים שונים לפי אמצעי התשלום בלי יכולת לדעת מראש באיזה אופן כדאי לשלם. עוד הוסיפה שישנם פערים במחירי נסיעות עירוניות, בעיקר בפריפריה וביו"ש, ללא תבחינים ברורים. עוד אמרה: "פנינו לרשות לתחבורה ציבורית לגבי תחולת הרפורמה ולגבי השינוי בתעריפים השונים והשפעתם על המשתמשים המזדמנים לדוגמה ולא קיבלנו מענה והגדרה. סעיף 46 לחוק הכנסת מסמיך אותנו לעניין קבלת מידע בדומה למבקר המדינה, ואנחנו לא קיבלנו במקרה הזה את המידע שביקשנו".

הנציגים המקצועיים של משרד התחבורה נעדרו מהדיון, ובמקומם שלחה השרה מרב מיכאלי את היועץ המקצועי שלה אהוד עוזיאל. ח"כ מקלב מחה על כך שנשלח לדיון אדם שאינו חייב להשיב לשאלות חברי הוועדה, ומנהלת הוועדה הבהירה שאין מניעה מבחינת השרה לשלוח אחר במקומה. היו"ר ביטון אמר כי בכוונתו להתעקש לאחר הפגרה על עניין זילות המשרדים ונציגיהם המגיעים להופיע בפני הוועדה. עוזיאל אמר כי התקציב לקופת האוצר שיתוסף כתוצאה מרפורמת התעריפים יופנה לרכש אוטובוסים, לחישמול אוטובוסים. "אין היום אחידות בתעריפים ואין שיטה, והשיטה החדשה תהפוך את הנסיעה לכדאית ומשתלמת ותגרום ליותר אנשים להשתמש בתחבורה הציבורית", אמר. באשר להתייקרות העתית הצפויה של 8.7%, בהתאם למדד תשומות התחבורה הציבורית, שבעקבותיה אמור היה לעלות תעריף הנסיעה העירונית ברוב המקומות מ-6 שקלים ל-6.50 - אמר עוזיאל כי השרים סיכמו לספוג אותה ובמקום זאת ישתנה מבנה התעריפים. המשמעות היא התייקרות במקומות אחרים, אך לדברי יועץ השרה "לרוב הציבור המחיר יהיה משתלם יותר". משאלות חברי הכנסת התברר כי ביטול הטבת הערך הצבור תכניס לקופת המדינה 400 מיליון שקלים, ובחישוב מהיר שעשה ח"כ שלמה קרעי, נמצא כי כחצי מיליון נוסעים יפסידו בממוצע 400 שקלים לשנה כתוצאה מכך.

דניאל מלצר, רכז תחבורה מאגף התקציבים במשרד האוצר גילה כי רק 5-4 אחוזים מכלל הנוסעים בתחבורה הציבורית משתמשים ביישומונים כדי לשלם עבור נסיעתם. משה כהנא, מנהל רב קו אונליין, אישר את הנתון ואמר כי ישנם עד 4% שמשתמשים. לדבריו, ביטול הטבת הערך הצבור, המהווה עמוד השדרה, תביא לפגיעה אנושה בנוסעי התחבורה הציבורית וכי היחס בין העלות לתועלת זניח. עוד ציין כי בעוד שנוסע מזדמן יכול לקנות כרטיס ב-6 שקלים, נוסע אחר המשתמש בערך צבור חייב לטעון את הכרטיס במינימום 30 שקלים, כך שלא מדובר בנוסעים מזדמנים. נציגי התחבורה והאוצר לא ידעו להשיב לשאלת היו"ר ביטון כמה כסף, מתוך 20 מיליארד השקלים בתוכנית החומש, יופנה להנחות בתעריפי הנסיעה.

יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית בישראל, ישראל גנון, אמר כי בישראל יש 220 מקרים בשנה של נפילות אזרחים בתוך האוטובוסים, וזאת כתוצאה מהתעסקות עם התשלום עבור הנסיעה. הוא קרא לתת "למבוגרים שבנו את המדינה" לנסוע חינם ולא להתעסק בכסף, ורק אחר כך לדאוג לסטודנטים, למשפחות הנהגים ולשאר האוכלוסיות. הוא ציין כי נהגי חלק מן החברות מקבלים מענק לפי מספר התיקופים, ויש לדאוג שלא ייפגעו כתוצאה מכך. הפעיל החברתי שלמה בעהם אמר כי אנשים שעולים לאוטובוס עם סלים או עם תינוק אינם יכולים לשלם ביישומון, ומדובר ב"מתכון בטוח לנפילה".

נהג חברת אפיקים, יוני קריספין, אמר כי הוא בעד רפורמה בתעריפים, אך כמי שמסיע עשרות שנים נוסעים הוא מכיר שרוב הנוסעים מגיעים מאוכלוסייה מוחלשת שהעלאת המחירים תגרום לכך שסבתות שרוצות לבקר את הנכדים, עוזרות בית יישארו בבית או יילכו ברגל או יסעו בגלגינועים (קורקינטים) ויפלו. ששי שדה יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית אמר שתחבורה הציבורית תהיה שווה לכל אדם, זולה ואמינה ושאנשים יתקפו - דבר שיגדיל את הפדיון. תמר אוחנה ארגון כוח לעובדים ציינה כי יש להעמיק את הגבייה.

בניגוד לטענת יועץ השרה מיכאלי, ארגוני נוסעי התחבורה הציבורית טוענים כי כלל לא שותפו ברפורמה החדשה ולמדו עליה מכלי התקשורת. סיון שמואלביץ מארגון הנוסעים "15 דקות" קראה לקחת את התקציב מנהגי הרכב הפרטי ולא מנוסעי התחבורה הציבורית, מה שיביא להפחתת מספר הנוסעים ברכב פרטי ולהגדלת מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית ויניב רווח לכל.

אבי סלומה, נכה המתנייד בכיסא גלגלים, אמר כי לאנשים כמותו הנסיעה יקרה הרבה יותר ועשויה להגיע לאלפי שקלים מאחר שהתחבורה הציבורית אינה נגישה במלואה. הוא ציין כי במדינות המערב ובהן בריטניה וארה"ב נכים נוסעים חינם וקרא להנהיג זאת גם בישראל. ח"כ יעקב מרגי (שס) אמר: "מה שעלה מהדיון היום שאין תשובות לרפורמה כל כך רחבה. אני קורא לא להחיל את הרפורמה עד להצגתה בוועדת הכלכלה. ולקבל תשובות לאיזה קווים לא רווחיים יבוטלו או יש כוונה לצמצום תדירותם? האם יש כוונה להעמיק את ההשקעה בתחבורה הציבורית במרכז על חשבון הפריפריה?". יו"ר הוועדה ביטון סיכם: "אנחנו לא רוצים לחשוב שהתזמון לכניסה של רפורמה כזו היא במהלך פגרה כאשר לכנסת אין אפשרות לדון בה. אני מצפה משרת התחבורה לדחות את הרפורמה לחודש יוני (בחודשיים, ע.י.) כאשר ועדת הכלכלה והערות הציבור יבחנו. שרת התחבורה הכריזה שאין משהו שחשוב לה יותר מתחבורה ציבורית ומשקיפות. היא הצליחה להביא מיליארדים להשקעה באוטובוסים ובתשתיות אבל לא קיבלנו תשובה כמה יושקעו בעידוד השימוש בתחבורה הציבורית. אני מבין שאין פה שום שיתוף אמיתי של הציבור זו החלטה רק של השרים בסופו של דבר. לעשות המון תשתיות ולייקר את השירות זה דבר והיפוכו. מבקשים להציג בפני הוועדה השקעות בתוכנית החומש בהוזלת התחבורה הציבורית בד-בבד עם ההשקעות בתשתיות התחבורה הציבורית ובאוטובוסים". יו"ר ועדת הכלכלה איים כי אם המלצת הוועדה לא תקוים, ידאג לקיים דיון חירום בנושא עוד בפגרה.