במקביל להגברת האכיפה כנגד השתמטות מתשלום בקווי
אגד ברחבי הארץ, שולחת אגד בימים אלה מכתבי התראה מעורכי דין לנוסעים, הדורשים מהם לשלם קנסות שהושתו עליהם. חלק מהם, מתברר, ניתנו לחיילים שבכלל פטורים מתשלום עבור נסיעה בתחבורה הציבורית.
אחד מהם הוא גל חרמוני, חייל משוחרר, שבזמן מתן הקנס, אוקטובר 2018, שירת כקצין קרבי בצה"ל. באותה תקופה, עליית חיילים לאוטובוס התאפשרה באמצעות הצגת כרטיס חוגר לנהג. חרמוני הופתע מדרישה לשלם 350 שקלים (כולל הוצאה לפועל וריבית) על נסיעה שלדבריו כלל לא ביצע ושמע עליה לראשונה.
נגד חרמוני נרשם קנס על נסיעה בקו 18 בחיפה. הוא ביקש לקבל העתק מן הדוח, וגילה כי כתובת המגורים שנרשמה על הדוח הייתה רחוב לבונטין 17 בחיפה, מרחק של יותר מ-400 ק"מ ממקום מגוריו - באר אורה שליד אילת. יתרה, מכך, גם חתימת הנוסע על הדוח כלל אינה שלו אלא מזויפת.
זאת ועוד, לחרמוני אין ולא היה מעולם כרטיס רב-קו. מספר הרב-קו המופיע על הדוח אינו שלו. בשל היותו חייל, הוא תיקף את נסיעותיו בחוגר. בדוח לא נכתבה תגובת הנוסע, ולא נכתבה סיבת הדוח. עיון בתיקופי הנסיעה האחרונים שמופיעים בדוח מלמד כי 6 דקות לפני מתן הדוח בוצע תיקוף של הכרטיס, כך שלא ברורה עילת הדוח.
לראשונה: הודאה רשמית של אגד בהפרת דיני העבודה חרמוני אומנם אינו שומר שבת, אך מקפיד מטעמיו שלא להשתמש בשבת בתחבורה הציבורית. הנסיעה בקו 18 שבו התקיימה הנסיעה הייתה בשבת בצהריים. שמו של המבקר החתום על הדוח הוא עזרא אברהם. מאחר שמדובר בעובד יהודי נדרש היתר מיוחד מזרוע העבודה במשרד העבודה היתר מיוחד להעסקתו במנוחה השבועית. זרוע העבודה שרואה בכך עבודה שאינה חיונית אינה נותנת היתרים למבקרים, כך שלמעשה מדובר בדוח לא חוקי.
בעקבות פניית News1, נמסר מאגד: "לגבי הקנס, קשה מאוד להוכיח לאחר 5 שנים אם הוא זה שהיה באוטובוס או מישהו אחר. המבקר כבר אינו עובד באגד ומצלמות מהאוטובוס הזה כבר מזמן, כמובן, אין. ולכן, מחמת הספק, החלטנו לבטל את הדוח".
לעניין השבת, נמסר מאגד: "הקנס אכן ניתן בקו 18, מדובר בקו הפועל בחיפה בשבת. כידוע, בשבת פועלת התחבורה הציבורית גם בשבת וגם נהגים ומבקרים יהודים עובדים בתפעולה".
מדובר בהודאה ראשונה וחמורה של אגד על כך שהחברה עוברת על החוק. הסטטוס-קוו ותקנות התעבורה אומנם מאפשרים להפעיל את הקו בשבת, אך בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה לחברה אין חוקי היתר להעסיק יהודים לצורך זה. אגד קיבלה הבהרה בנושא זה ממשרד העבודה כבר בשנות התשעים, ועל אף זאת בוחרת להפר את החוק.