מוֹדֶה אֲנִי וִּמְתְוַדֶּה:
לֹא יָכֹלְתִּי כְּמוֹ הַגִּבּוֹר שִׁמְשׁוֹן
לְהָמִית שִׁלְשׁוֹם שְׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים בְּאַשְׁקְלוֹן
כְּדֵי לְהַשִּׁיל מֵהֵם את חֲלִיפוֹת-הַבְּגָדִים
וּלְתִתָן כְּמַתְּנַת-זְכִיָּה לְפוֹתְרֵי הַחִידָה;
וְגַם כְּשֶׁבָּאתִי אֶתְמוֹל אֶל זוֹנָה בְּמוֹנְטְרִיאוֹל
וְלֹא יָכֹלְתִּי לָהּ,- הִיא אוֹתִי נִחֲמָה וְכָךְ לִי אָמְרָה:
"אַל תַּעֲשֶׂה מִזֶּה עִנְיָן גָּדוֹל, זֶה לֹא כָּזֶה נוֹרָא"
(וְלֹא אָמְרָה כַּזֹּאת לְשִׁמְשׁוֹן הַזּּוֹנָה מֵעָזָה).
מַה פֶּלֶא שֶגַּם הַיּוֹם אֵינֶנִּי יָכֹול בְּהֶכְרַחַ
לְצַמֵּחַ מֵחָדָש שֵׂעָר בְּרֹאשִׁי הַקֵּרֵחַ
וּלְהַפִּיל על קהל עַמּוּדֵי מִגְדָּלִים.
אֲבָל מַה חֲבָל עַל שֶׁכָּעֵת בֶּאֱמֶת
אֵינֶנִּי מַמָּשׁ כָּמוֹהוּ נָזִיר לֵאלֹהִים,
אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מִתְנַזֵּר מִנְּשׁוֹת פְּלִשְׁתִּים.