יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה נִצְּבָה מוּל הָרְאִי,
הִבִּיטָה בִּדְמוּתָהּ חֶרֶשׁ וְשָׁאֲלָה:
"רְאִי רְאִי, הֲיֵשׁ יָפָה מִמֶּנִּי בַּתֵּבֵל?"
"כֵּן", עָנָה הוּא וּצְלִיל קוֹלוֹ
כְּפַעֲמוֹן כֶּסֶף.
"יָפָה מִמֵּךְ הִיא יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה.
רַגְלֵי מַלְאָכִים לֹא טִמְּאוּ עֲפָרָהּ הַשְּׁמֵימִי
וּנְגִינַת הַנֵּבֶל שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ זְהוֹב הַתַּלְתַּלִּים
נִשְׁמַעַת וְנִשֵּׂאת בְּזַכּוּתָהּ וּמְמַלְּאָה אֶת הַשָּׁמַיִם
בְּמֵי וְרָדִים.
וְאִלּוּ אַת, יְרוּשָׁלַיִם, הֻכְתַּם עֲפָרֵךְ הַזָּהֹב בְּדָם,
אַבְנֵי מִקְדָּשַׁיִךְ נֻפְּצוּ בִּידֵי זֵדִים
וַאֲוִיר הֲרָרַיִךְ הַצָּלוּל כַּיַּיִן, נִמְלָא בִּזְעָקוֹת מְנֻצָּחִים."
נִכְלְמָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה וְדִמְעָה טִהֲרָה עֵינָהּ.
"נִצְרֵי דִּמְעָתֵךְ, יְרוּשָׁלַיִם, כִּי עֵת שִׂמְחָה הִיא לָךְ
וּבָאָה גְּאֻלָּתֵךְ. נִחַם אֱלֹהִים עַל מַעֲלָלַיִךְ
וְשָׁב לִבּוֹ אֵלַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה.
אֵשֶׁת חֵיק אַתְּ לוֹֹ
וְנֵזֶר עֲדִי מַלְכוּתֵךְ, 'יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב',
יָשִׁיב לָךְ בְּ'יוֹם יְרוּשָׁלַיִם'.