|
1 |
|
| |
הדברים הרעים מתרחשים מעצמם, ואת הדברים הטובים צריך לברוא, כך גם את האהבה. היא לא מתרחשת מעצמה. אם רוצים לשמור שלא יגיע הסוף המר והחור השחור, צריך לשמור כל הזמן על המודעות אותה תיארת שהייתה ביניכם כאשר הייתם מאוהבים, מודעות של נתינה ללא גבול, ללא תנאי, של ראית השני וצרכיו לפני שאני רואה את עצמי.
ההתאהבות וההורמונים אינם אהבה. אהבה אמיתית מתחילה רק אחרי שסערת החושים שוככת, ואנו מתחילים לראות שהאדם שבו היינו מאוהבים עד כלות הוא בסך הכל בן אדם, עם יתרונות וכן, גם הרבה חסרונות, כמו כולנו.
רק אם נדע לגלות חמלה וסלחנות כלפי המגרעות שאותם גילינו אצל האדם השני, נוכל להמשיך לאהוב, כי אהבה אמיתית כוללת בתוכה הרבה חמלה והרבה סליחה. בעיקר סליחה. בלי לסלוח אי אפשר להמשיך לאהוב. כי תמיד יהיה משהו שלא ימצא חן בעינינו, של "עשו לי, לקחו לי," ואם לא נוכל לסלוח על הפגיעות שפגעו בנו, נתכנס בתוך עצמנו ובסופו של דבר נישאר לבד תמיד, כי לא נולד עדיין האדם שמצליח תמיד לא לפגוע באחרים ולהיות תמיד רק באהבה ובנתינה. ולכן צריך לדעת לסלוח. |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
אורנה רב-הון |
|
|
|
|
| |
שנעשו בשוגג, אבל לא על פגיעות ומעשי נבלה שנעשו באופן מובהק בכוונה-תחילה.
בייתר הדברים, שנגעת בהם ביד ענוגה אך נחושה, ייתכן מאוד שאת צודקת; אבל מאחר שאין אדם בעולמנו המסוגל להרגיש במקום זולתו - אין גם שום טעם ממשי להתווכח על עניין של הרגשה.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ע. סובול |
|
|
2 |
|
| |
בין חיכוכים ספוטנטניים שמתרחשים יום יום בין בני-אדם לבין פגיעות חד-צדדיות בכוונה תחילה.
כשאומרים: "הכול מותר באהבה ובמלחמה" אמורים להתכוון שזה רק בתנאי שההיתר הוא הדדי.
אני לא מוכנה לסלוח לעולם כשהפגיעה או הניצול הם חד-צדדיים ונעשו בכוונה תחילה.
ממה שהבנתי, לא זה מה שמתואר בשיר והחור השחור נוצר מעצמו לאחר שהאהבה שבערה כמו כוכב דעכה וכבתה והצטמקה עד שהפכה לאיזושהי נקודה שחורה בחלל ריק. ולמי מאיתנו אין כמה נקודות שחורות כאלה בזיכרון? |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אתי ק. |
|
|
3 |
 |
אהבה |
|
אלין | 22/04/07 19:57 |
|
| |
|
אהבה היא כואבת... קשה עוד יותר כשאי אפשר לממש אותה מסיבות שונות ומשונות.... מי יודע אולי יום יבוא והחור השחור יהפוך ללבן?.... מסתבר שבחיים יש הרבה הפתעות. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלין |
|
|
4 |
|
| |
כשהשימוש הוא יחידני או ביתי או משפחתי או כאשר אינו כולל פעולות פירותיות, קרי: פעולות מסחריות או אחרות הנעשות לצורך ייצור ושיווק - השימוש הזה נחשב לשימוש אישי.
דא עקא א':
המחוקק סתם ולא פירש האם יחסי מין בין בני זוג קבועים נחשבים לשימוש אישי, קל וחומר - יחסי מין מזדמנים; שהרי גם אלה וגם אלה טובת הנאה בצידם שאינה יחידאית, פרט למקרים, הניתנים לטיפול, שבהם אחד מהצדדים באינטראקציה המינית אינו מגיע באופן קבוע לאביונה, שאז השימוש יכול להתפרש כיחידני, כמעשה אונן, רחמנא ליצלן.
דא עקא ב':
גם בפסיקה של מדינת ישראל, ככל שאני הופכת בה והופכת בה, איני מוצאת שום תקדים שבו פירש בית המשפט הנכבד האם שימוש שנעשה על ידי בן זוג בבת זוגו או בת זוג בבן זוגה או בן זוג בבן זוגו או בת זוג בבת זוגה או להיפך (והכל בהסכמה, כמובן) - האם שימוש כזה יכול להיחשב לשימוש אישי.
נכון שכבוד השופט זילברטל, בת"א 3095/01 בבית המשפט המחוזי בירושלים התייחס לסוגיית השימוש האישי, אך שם מדובר בדירה אשר לגביה נחלקו הדעות אם נועדה מלכתחילה, בהיתר הבנייה, לשימוש פרטי או לשימוש ציבורי, ולא בכך עסקינן ולא זו הסוגייה שמציבים לפנינו הדובר או הדוברת או שניהם גם-יחד בשיר.
אשר על כן השיר הותירנו וחצי תאוותנו בידנו,מחוץ לחוק ומחוץ לפסיקה, מבלי שתהיה לנו כל יכולת להתרפק ולהתפרק על המחוקק או על הפוסק, ואידך זיל גמור. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מתמחה מתוסכלת |
|
|
|
|
| |
|
מה מעוללים לכם שם בפקולטות למשפטים שאפילו שיר אהבה עובר במוחותיכם מוטציה לסעיפי חוק יבשים ולפסקי-דין מקושקשים? |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מורת נבוכים |
|