מלחמת ברית בין הבתרים

כוח האור של הבורא נגלה כאן במלוא הדרו על קו האופק ההזוי בו אדמה היא עננים והשמש זורחת אל היום הרביעי לנפילת החומה האור חודר בעוצמה לא באכזריות אל כל תא מתאי הנפש אל הרך הנולד המסמל לכולנו תחילתו של עידן חדש בו ימות משיח קץ כל מחלה אינם אוטופיה אינם משאת נפש כי אם הוויה חיה ונושמת הווה חדש מרנין בו הכל אפשרי.

הלמות קרנסי האור מתנפצת בראשי משני צדיו האזנים מצלות הראש מתנפח בעיצומה של עבודת הבורא שהפך את גופי לשדה קרב בדיוק שכשאופסים כוחותי כליל נראה שהגעתי אל קצה כוח הסבל נפתח ונגלה לפני, בתוכי יקום חדש מלא אור יקום בו אין אולי בו הכל אפשרי בו כוח האור מוחץ את החושך כמחוץ האריה את הכבש מכניע אותו מחדיר לתוכו כוח ודאות אינתיפאדה של אור לראות את ניצוץ הבורא הזורח בכל אדם אמונה שלמה הנושמת בי דרך כל הצדיקים

קו האופק האדום על הים הקפוא לטוס בנקודת המפגש בין שני העולמות לדעת לרחף בין העולם הזה העולם הבא ולא חציי פה חציי שם, אלא כולי פה, כולי שם, מרחפת כרוח על פני המים, מנפצת את עולם הזוהר המזוייף מחפשת אמת ללא לאות כל שבריר שניה נותנת לה לחדור אלי לזרום דרכי לטהר "תכבסני ומשלג אלבין תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דיכית" איך זה, אמא, לא ידענו שהדרך אל השמחה רצופה בחיטוי, בטיהור בכביסה רוחנית והקולות שאמרו "הגיע הזמן להיטהר" לכך הם התכוונו – הדרך אל השמחה תלויה בעוצמת הטיהור בעוצמת הכוונות תעצומות הנפש –

"עולם חסד ייבנה". אני ישנה ולבי ער. הלמות פטישים זעירים במוחי לוחשים: אהבת חינם. אהבת חינם. אהבת חינם. מאזני צדק, אות ברית היא בבשרו של דניאל רוחו של אליהו של פינחס הכהן הגדול מנשבת ברחבי בית הניכר אוספת נשמות תועות משיבה בנים לגבולם ואני מקשיבה לאותות הולכת בזהירות בין הסימנים מישרת ימין ושמאל טווה צמר ופישתים שצמר הוא ימין ורחמים ופשתים הוא שמאל ודין משלבת ימין ושמאל זה בזה והדינים שבשמאל נמחקים ברחמים שבימין מחלקת אוצרות אהבה שמצאתי בין דפי התורה בין דפי הזוהר בנבכי מוחי שהזה שחזה שלא ויתר שנלחם בחירוף נפש על קדושת החיים.