ליצן החצר
הָיִיתִי יַלְדָּה צוֹחֶקֶת
כָּעֵת עֲצוּבָה,
אַךְ גַּם יוֹדַעַת לְהַצְחִיק אֶת עַצְמִי.
קָנִיתִי בְּאֶלֶף הַצִפֳרִים שֶׁלִּי
דּוֹלָר.
יָכֹלְתִּי לְהַשְקִיעַ אוֹתָם
בְּמִישֶׁהוּ
שֶׁיִתֵּן לִי בַּעֲלוּת.
כַּמָּה נֶחְמָד שֶׁיֵּשׁ לָךְ בַּעַל
נֶחְמָד כְּשֶׁיֵּשׁ עַל מִי לִכְעֹס.
הָיִיתִי יַלְדָּה צוֹחֶקֶת
אֵין זֶה חָשׁוּב.
אֶת הַמִּשְפָּט הַבָּא אֲנִי מוֹחֶקֶת
כָּל הַבָּצִיר וְהַבּוֹצֵר שֶׁמְּצַרְצֵר
מוּטָב, אֶרְכֹּשׁ בְּאֶלֶף הַצִפֳרִים שֶׁלִי
לֵיצַן חָצֵר.