1 |
|
|
יש בו שלבים של התעלות מהמצב הנמוך ביותר של הקיום האנושי, תוך כדי מאבק איתנים עם הכוחות השליליים הנכנסים לתוכנו וניצחון שלהם. ניכר בך שאת עושה את כל המאמצים לחזור בתשובה מבחינה רוחנית ולהיות אדם טוב יותר.
מאחלים לך שתצליחי במאבק הרוחני העצום שלך ושתביאי בעזרתו אור וגאולה לעולם.
מי יתן והשירים שלך ישפיעו על עוד הרבה אנשים ללכת בדרכך. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אנשי האור |
|
2 |
|
|
|
3 |
|
|
לשחור/ה מזפת, נשמתך שחורה, ולכן את/ה צובע/ת הכל בשחור.
אינך מסוגל/ת להבין את השיר הזה, צריך כלי רוחני גדול מאוד כדי להבין את השירים של אורנה רב-הון, והכלי שלך קטן וצר מדי.
חבל שאת/ה זורק רפש על אנשים.
יש לזה מחיר.
תזהר/י!!!
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צח משלג |
|
|
|
|
יש אנשים שחושבים אחרת!
אתה מהמאפיה, יש לך מחסלים?ברררררררררר |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איזה פחד |
|
4 |
|
|
כבר בהתחלה אומרת הדוברת שהיא " נִגֶּפֶת בְּמַגֵּפַת הָאֲבָנִים" שלוש פעמים חוזר הפועל "נִגֶּפֶת " ומעורר אצלי תהיה למה? נגף במלחמה הוא אדם שהביא לתבוסה ביודעין,פירוש נוסף המילה נגפת החוזרת שלוש פעמים באותה שורה יש לה מטרה מסויימת, גם להראות דוברת הפונה אל עצמה בגוף שני או שלישי מדברת אל הקול הפנימי שלה ומטיחה בפניה האשמה מאוד חמורה:"נגפת , נגפת, נגפת במגפת האבנים".כמי שהביאה על עצמה מחלה. הפועל החוזר כתבנית שלוש פעמים בא להראות את הדגשת האישום המחמיר. מגפת אבנים זה ביטוי בסלנג, כאשר סוקלים מישהו בהרבה אבנים, מכנים את הסקילה כמגיפה. אני לא יודעת למה, אך החזרה המשולשת הזו על הפועל "נגפת" מזכיר לי את מילת הגירוש "מגורשת" שאומר גבר לאישה שלוש פעמים בעת פירוד לצמיתות.
בהמשך מתברר שלא מגפת אבנים נוחתת על הדוברת אלא מילים קשות הנופלות עליה וסוקלות את נשמתה. יפהפה תהליך הזרימה בתיאור המצב הזה.
מגפת אבנים גורמת למוות מיידי. מגפת מילים מייסרת גורמת לייסורי מצפון קשים שלא נותנים לנפש לחיות. וכאן יש תפנית בשיר, מחוסר הברירה מבקשת הדוברת לחיות.
בשימוש במשחק מילים נהדר: "מגיפה-מגפת" יוצרת הדוברת פעולה חיובית הנוטעת בה כוחות חדשים להתמודד עם כוחות האופל המדכאים. כאשר היא מתגברת על הייאוש, הדכאון, הבדידות מטפסים אליה וסוככים בעדה ענפים של אמונה ואהבה. האור הזה שמגיע מענפים מחוברים הוא זה שיוצר תקווה מפעמת המפזרת את מגפת המילים הסוקלת ומניחה לאור הבורא לעטוף אותה.
שיר ענוג ביותר, הכתיבה משובחת כתמיד.
חוויה עצומה לקרוא אותך אורנה.
תודה
יהודית
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן |
|
|
|
|
תודה לך, יהודית. לא קל לפרסם שירה חושפת כזו, מכיוון שכפי שאת רואה יש כל מיני תגובות. אנשים לא מבינים שכדי לגלות את האור, צריך לסלק את החושך, ולכל אחד יש חושך בתוכו. מי שמתכחש לזה, אומר המורה שלי לקבלה, משקר גם בדברים אחרים.
הפירוש שלך מאוד מעניין, ונותן רובד אחר וחדש.
השיר במקורו נכתב בעקבות פרשת כי תבוא, שיש בה שורה עצומה של קללות המוטחות כביכול עלינו, אם לא נקיים את מצוות הבורא. אבל למעשה מטר הקללות האלה הוא בעצם חיסון שאנו מקבלים כנגד כל הכאוס שיש לנו בחיינו. זה אחד מן הסודות הגדולים של הקבלה, שכל מילה שבתורה היא בעצם חיסון רוחני נגד סוג של כאוס שיש לנו בחיים.
גם בשיר הזה יש הרבה סודות קבליים שמוצפנים בו, וזה לא המקום והזמן לפרטם.
מודה לך מאוד על התגובה החמה
באהבה רבה
אורנה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורנה רב-הון |
|