בתהומות הנשייה בהרי החושך בתהומות הנשייה
המפלצת ירוקת העין
הרימה ראש במלא עוזה
אם קיום תחפץ, אם ברירה בידה
תמלא בצדקנותה
בתוכנו הנה אתן נפשות אבודות
תועות מחפשות מרפא, מחפשות תובנות
לא לכן מנוחה רחוקה הגאולה
נפשכן מיוסרת כלואה, ישותכן מעונה
המאכלת מתנופפת בקנאתה
בדפנות האין סוף תלפות נפש אומללה
אל התהום האפלה תבוא בגבולה
אין תקווה לא כמיהה לא אהבה או נחמה
לא שלווה אף לא רוגע לא רווח והצלה
רק חומצת לב מיוסרה
אך בתוך הרי החושך רק מחשכי האימה
אם תתפלש בתווך לו תיוושע הנפש החלולה
אם תושט ידה לעזרה בתחינה
למשענת לתמיכה לנפשה האכולה
ברוך הרגש הרחומה
שם אולי יימצא מקןם לנפש התועה
שם לרגליה פתח והצלה או תשובה
אולי בין הבריות ישמרו מקומה
אולי האופק יתבהר או יסלח לרשעותה
יבואו ימים של תקווה
יש תוחלת ביקום יש זריחת בוקר ושקיעה
יום ירדוף יום, ייעור כשחר בהנץ החמה
אין דומה הוא לאמש הוא שונה ומתחדש
יש תקווה בו מקופלת ירטיט ירגש
וירעיד
ומטרה יניח לרגלנו, פתיחות מבט אל
העתיד