אֶרֶץ פלצים בוֹשי בחוּקַייך!
על חטאייך הַכִּי הַכּוֹת וֶחֳזוֹר.
גזענותך חוצה מֵיִצַרֵי-הַרֶשַע;
ליבך קפוא כִכְּפוֹר.
דינך, כדין סדום עמורה - משכנות החָטַאֳת;
כל חוטא וליסטים יבוא על גמולו.
את ארצי! אך מעשייך לי לזַרָא;
חדל נְשׂוֹא מעל העולם כולו.
אל דאגתך! פצעי הנכבה לא הגלידו.
מגורשי יפו, חיפה וסאלמה,
מאומה לא שכחו.
עוד ייגמל גמולך לפי הצדק;
גם מאות אלפי עניים, מעוניים לא חדלו.
בושי והיכלמי ארץ-תִגְזוֹרֶתּ!
הביטי בעיני המהגרים שכבשר-תותחים אלייך הובאו.
לָמוֹד-תלמדי להיות אנושית ובעלת-רגש;
אחרת קרבייך על המוקד עֳקוֹד-יוּקְדוּ!