הנתונים האחרונים מראים,
כי ישראל הגיעה למקום הארבעים,
במבחני קריאה של התלמידים.
למחנכים יש הסברים שונים ומשונים,
המתרצים את הכשלונות המביכים.
"הילדים אינם מתייחסים ברצינות למבדקים,
אשר אינם משפיעים על תעודה ועל ציונים".
עם הספר, אשר אמור להיות אור לגויים,
הפך להיות עם של תוכניות טלוויזיה מטופשות וכוכבים נולדים.
קריינים ברדיו, אישי צבור והסלבריטאים,
בכל חוקי הלשון והתחביר מזלזלים.
שכחו, או שמא לא ידעו, את לוח הפעלים.
כשאנחנו היינו תלמידים והמורים היו מורים.
בעבודות בהיסטוריה, בגיאוגרפיה, בתנ"ך ובכל המבחנים,
הקפידו גם על כתיב נכון, נקודות ופסיקים.
למדו מטבעות לשון, אוצר מילים והרבה ניבים.
היום נראה לי בשיחות עם צעירים,
כי השפה, היא רק "כאילו", "חבל על הזמן",ועוד כמה מילים.
אם כל כלי התקשורת , אישי הצבור והמחנכים,
לא יתנו דעתם על הבעיה ועל נחיתות ההישגים,
לאן נישא את הבושה- ומה יעשו הדורות הבאים.