בְּהַעֲלוֹתִי אֶת נֵרוֹת גוּפִי לְעוֹלָה
בְּהַדְלִיקִי אוֹתָם בְּאֵש הַתּוֹרָה
זוֹכָה אֲנִי בַּגְּמוּל הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם.
זוֹכָה אֲנִי בִּפְרָס הַחַיִּים.
אֲנִי, שֶׁנָהִיתִי אַחַר תַּעֲתוּעֵי עֵגֶל הַזָּהָב
מַהֲמוּרוֹתָיו וּתְשׁוּקוֹתָיו
שֶׁסוֹבַבְתִּי בִּשְׁוָקִים שֶׁל כָּבוֹד וּתְהִלָּה
שֶׁרָדַפְתִּי אַחַר אַשְׁלָיוֹת
שֶׁחָמְקוּ מִמֶּנִּי מִיָּד לְאַחַר הַשָּׂגַתַן
שֶׁנָפַלְתִּי, חֲדָשוֹת לִבְקָרִים,
אֶל תּוֹך בּוֹרוֹת שֶׁל סְחִי וּמָאוֹס,
יוֹדַעַת עַכְשָׁו לְהַעֲרִיך אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּזִּיתִי
אֶת כָּל אֲשֶׁר זָנַחְתִּי
אֶת כֹּל אֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי כִּלְאַחַר יָד
מַקְטִירָה קְטֹרֶת הַבְּשָׂמִים
מוֹשַׁחַת אֶת שֶׁמֶן הָאוֹתִיוֹת
בְּתוֹך תָּאֵי גּוּפִי הַדָּוֶּה
עַל כָּל פֶּצַע וַחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָה כַּעַתִּיקָה
אֲשֶׁר לֹא חֻבָּשׁוּ
וְלא רֻכָּכוּ בַּשֶּׁמֶן
מְשַׂמַּחַת אֶת לִבִּי כַּכָּתוּב:
"שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב"
וְהַנַּחַל זוֹרֵם בְּתוֹכִי
לְהַשְׁקוֹת הַכֹּל
וְהַבְּרָכוֹת נִמְצָאוֹת בְּכֹל הָעוֹלָמוֹת.