משחקים מקדימים

באיזשהו מקום רחוק ונִסתר מֵעֵבֶר לקשת מֵעֵבֶר להר מעבר לְכול מה שלא יהיה כבר די זמן לעשות שיהיה או בשפת-אמת: מתחת לעור הלֵאֶה המצהיב המעיב על עצמו כענן סתווי על עלווה העומדת לנשור שם או שם (וזה היינו-הך)ׂ אנו-אנו ילדי דור תש"ג או תש"ד או... תש"ח עדיין משחקים קלאס רוכבים על חמור-ארוך קוראים אהבה בפרחים בוחרים אמת או חובה נוגעים בסִתרֵי הרוך מקפיצים חמש אבנים (אתנחתא בין נִסתר ונִגלה) ממשיכים ברופא וחולה ועוד לא גומרים בפנים ולמרות שהיום קצר והמלאכה תמיד מרובה עוברים לדום-שתיקה כי עדיין יש די מחר לייבש פרחים שניצלו ממריטת אוהב לא-אוהב ולטמון (כדי שישתמרו) בספרים שאיש לא קורא ויש כמובן עוד סְמֶל וכיסאות מוזיקליים וסימני-דרך אל אותו מקום מדהים שבו ברבות הימים אחרי עוד משחק מקדים כמו כול אלה שלעיל נזדיין ונגמור בפנים –