לוונוס שאני מכיר
יש עיניים/
בצבע שמים
פעם תכלת/ ופעם שחור בהיר.
לוונוס שאני מכיר
יש נשמה/
גדולה וחמה
אבל נאכלת/ בקצב אדיר.
לוונוס שאני מכיר
יש קול קטיפה/
והיא כל-כך יפה
כמו תפוחים ותמרים/ כמו שיר.
לוונוס שאני מכיר
יש צבע/
כמו הטבע
שלג והרים/ ושדות ורוחות ואוויר.
לוונוס שאני מכיר
בא לצעוק/
בקול עמוק
כמו התן/ בלילה בודד וקריר.
לוונוס שאני הכרתי
יש עכשיו תקווה/
לדעת פעם מהי אהבה
כמו אז, באוזבקיסטן/ כשרחוק וזר לה הייתי.
וונוס איננה אגדה
וונוס איננה חלום
הייתי איתה/ ידי בתוך ידה
ועכשיו שלום, שלום, שלום.
24.05.95 - מוקדש לאלין צ'-ס