איננו פראיירים של קפיטליסטים!
שלטון אימים לא עוד!
לא נאמר אמן! לעושקינו;
אש-המהפכה בנו תיקוד.
בקול-המרי תרועתנו תבקיע;
נעמוד על הבאריקדות בלי להיסוג.
איננו פראיירים! אנו בני-חופש!
ההון הלמותנו יספוג.
נניף את דגלינו;
כהר תמיר את גווינו נזקוף.
כחומה בלתי-נפרצה נעמוד בשער;
נצא אל הקרב קפוצי-אגרוף.
רק בכוח הפועלים לשנות את עתינו;
קורות העולם משוועות למשב רענן.
לא עוד בעלי הון! הם אוייבינו!
בידי העם הצדק יִכוּנַן.
הדמוקרטיה המערבית איננה חופש!
כשלבריות אין מה לאכול,
אין זאת חירות.
כשמיליונים חסרי קורת-גג,
האם זה צדק?
האם אין זאת צביעות?!
כשלעובד קבלן אין זכויות,
משל הנו עבד;
כאשר אלפים ומיליונים שבויי משכנתאות...
האם זה חופש?
האם זאת דמוקרטיה?
לא, זה שלטון-בלהות!
בעלי-הון רודפים בצע ועוד בצע;
אין להם נפקא מינה מהזולת.
נרים נס-המאבק! נפרוץ בזעם;
נאחוז משלט אחר משלט.
ההמונים הם היחיד הכוח;
הם הרוב, להם הזכות לשלוט.
תקיפי-הממון די לשטוף לנו מוח;
לא תצליחו אותנו לִכְלוֹתּ!