|
1 | |
| שהדבקת לעצמך כנפיים. ומאיפה היוהרה הזאת לרקוד עם מלאכים?!האם היית מעזה לרקוד עם הרב עובדיה למשל?! | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- איישה |
|
|
2 | |
| כדי לרקוד עם מלאכים. לצערי ולצער רבים מן הקוראים של העיתון הזה יש אנשים שאינם מסוגלים להגיע למצב המודעות הזה ולכן הם תוקפים ומשחירים את מי שכן מצליח להגיע לרמות נעלות כאלה. חבל שנותנים ביטוי לתגובות כאלה, למרות שמערכת העיתון ממליצה להגיב באופן ענייני, שיכבד את הכותב ואת מבקרי האתר. התגובות של איישה אינן ענייניות ואינן מכבדות את כותבת השיר ולא את מבקרי האתר. אני קוראת למערכת העיתון לא לפרסם תגובות כאלה, מחשש שאנשים שמכבדים את עצמם יפסיקו לקרוא את העיתון וקהל הקוראים שלו יקטן. | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- אורנה רב-הון |
|
|
| |
| מסכימה איתך. רצוי וראוי שהעיתון יכבד את עצמו ואת קוראיו, ובטח בפני שירה נאצלה כשלך. | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- דנאי |
|
|
| |
| |
|
| |
| וכל מי שיח..פוץ ייתא ויקפוץ עליהם ?כבר אין להם מה לעשות זולת להמתין לרקדניות נפל?!אילו הייתי "בובליתית" הייתי קוראת לעומתך: "יא וולי,יא וואלי".וב"פרידמנית": "אוי אוי ווייזמיר". ועוד הערה זעירה:אילו היית יכולה "על אמת" לרקד לא היית פונה להנהלת האתר בדרך של..חזירה. | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- איישה |
|
|
3 | |
| השיר פשטני ובנאלי מדי לטעמי. עשית שימוש באמצעים ומטאפורות נדושים. ולכן, יש תחושת פיספוס.
לדעתי- צריך להמשיך ולשכלל את הכתוב. | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- ****** |
|
|
| |
| |
|
| |
| |
|
| |
| |
|
| |
| עשרה קבין של טיפשות ורשעות ירדו לעולם, איישה התעקשה לקחת 9,99 ולא היתה מוכנה לותר ודרשה גם א5ת היתרה של 0,01 | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- נוגה |
|
|
| |
| אין זה יאה שבמדור ספרותי, ילבין חבר את חברו ברבים.נכון שאיישה מרבה בתגובות שליליות, לעתים מעליבות , אבל זה מיותר להקצין במידת ההעלבה של הזולת. וכל זאת כאשר השיר שלפנינו משרה ספירות מלאכיות שמימיות שמדברות אל לב הקורא. | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- איתן. |
|
|
| |
| "נוגה" ומקפצת מקב לקב כעקרב על גב של צב.הבוז לך . | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- איישה |
|
|
| |
| השיר הזה, כמו רוב שירי המאוחרים, אינו מציית לחוקי השירה הרגילים שאתה מצטט ממה שלמדת מפי "פרופסורים מלומדים". כדי להתחבר לשירים שלי יש צורך להיכנס למצב מודעות מיוחד, ורק במצב המודעות הזה אפשר לחוות את החוויה המיוחדת שיצרה את השיר. למעשה, השירים שלי יוצרים חוקיות חדשה בשירה העברית, חוקיות המבוססת על מצב המודעות הפנימי של היוצר ולא על ביטויים חיצוניים וצורניים. בנוסף, לא נתקלתי מעולם בביטוי "הרוע ממיר את עצמו לניצוצות קדושה" או "עולם שבו עומק וגובה הם אחד". לומר על ביטויים כאלה שהם פשטנים ובנליים, זה הפספוס האמיתי. שיר טוב ואמיתי צריך לזרום מתוך הלב אל הנייר, ולא להצטעצע בחידושי לשון ריקים. | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- אורנה רב-הון |
|
|
| |
| אני מכבדת את כוונותייך היצירתיות, אבל אם לא תלמדי לקבל ביקורת, לא תתפתחי כמשוררת.
מאחר שפרסמת פה את השיר, אני מניחה, שאת מצפה לתגובות, אחרת היית שומרת אותו לעצמך.
ותגובות אינן תמיד מחיאות כפיים.
לא הצעתי לך לצעצע את שירך במטאפורות ריקות. אבל שורה כמו "חושך ההמיר עצמו לאור" או "רוע הממיר עצמו לטוב" אינן בעלות ערך ספרותי נעלה.
לדעתי, את צריכה להמשיך ולזקק את השיר, כי במצבו הנוכחי הוא לא שיר טוב. זו רק דעתי ואינך חייבת לקבל אותה. | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- ****** |
|
|
| |
| הציטוטים שלך אינם מדויקים, והם פוגמים מהיופי השירי המקורי. ייתכן שלכן הם לא דיברו אליך. טיב השיר אינו נקבע רק על ידי ערכו הבסיסי, אלא גם על ידי המודעות של האדם הקורא אותו. בתחילת דרכי הספרותית נתתי לאנשים שהייתה להם סמכות ספרותית לערוך את שירי ו"לתקנם", והתוצאה הייתה הרת אסון, מכיוון שהם לא הבינו את כוונת היצירה ובאו עם קני מידה ספרותיים כשלך, שהם חיצוניים ולא מהותיים. כל ספרי השירה שכתבתי ואשר פורסמו בהוצאות מכובדות לא עברו כל עריכה, כי העורכים ראו והבינו שאין מה לערוך בשירים, הם עוברים אצלי תהליך של עריכה וזיקוק וזיכוך, לא רק מילולי ולשוני, אלא גם נפשי ונשמתי. אני יודעת טוב מאוד לקבל ביקורת כאשר היא באמת בונה ויש בה משהו שיכול לעזור לשיר. במקרה הזה לצערי איני מקבלת את הביקורת שלך משום שהשיר צריך לבוא כפי שהוא כתוב, בצורה הפשוטה והזכה והנעלה שבה הוא כתוב.
| | | | | סגור | כתוב תגובה ל- אורנה רב-הון |
|
|
| |
| שהרי דבריה מוסדרים דבר דבור על אופניו והם מזדקרים ככוכבים. | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- איישה |
|
|
4 | |
| אני התרשמתי שלמטאפורות שאתה מגדיר כנדושות , הכותבת יצקה מהיחודיות המאפינת את שירתה.
| | | | | סגור | כתוב תגובה ל- איתן. |
|