אָבִי הָיָה נָבִיא.
אִם "אָבִי" הוּא הַנּוֹשֵׂא,
כִּי אָז "נָבִיא" יִהְיֶה הַנָּשׂוּא.
הַנָּבִיא הָיָה אָבִי,
אִם "הַנָּבִיא" הוּא הַנּוֹשֵׂא,
כִּי אָז "אָבִי" יִהְיֶה הַנָּשׂוּא.
אֲבָל הוּא הֶעֱלָה חֶרֶס בְּיָדָיו:
הוּא, אָבִי, - הַנּוֹשֵׂא,
"הֶעֱלָה" וְגוֹמֵר - נָשׂוּא מֻרְחָב.
וְגַם כָּל כַּסְפּוֹ יָרַד לְטִמְיוֹן.
"כָּל כַּסְפּוֹ" הוּא הַנּוֹשֵׂא
וְ"יָרַד לְטִמְיוֹן" - נָשׂוּא מֻרְחָב.
הוּא תָּמִיד עָמַד בִּדְבָרוֹ וְעָמַד עַל הַמִּקָּח
גַּם כְּשֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ דָּמִים,
גַּם כְּשֶׁהָיָה כְּבָר בָּא בַּיָּמִים.
לֹא, הוּא לֹא הָיָה נְבִיא-שֶׁקֶר
וְהוּא לֹא בָּדָה דְּבָרִים מִלִּבּוֹ,
- זֶה הָיָה, פָּשׁוּט, בִּישׁ-מַזָּלוֹ.
כִּי אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ,
וְלֹא שִׂחֵק לוֹ שָׁם מַזָּלוֹ.
וְגַם לֹא שִׂחֵק לוֹ מַזָּלוֹ
כָּאֲשֶׁר הוּא שִׁנָּה אֶת מְקוֹמוֹ.
וַאֲנִי, לֹא נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא בֶּן-נָבִיא,
כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁאָבִי רָאָה אֶת הַנּוֹלָד,
בִּפְרָט כְּשֶהוּא רָאָה אוֹתִי בְּהִוָּלְדִי.
וַאֲנִי יוֹדֵעַ, כִּי דָּמִים אֵינָם רַק הַכֶּסֶף,
וְכִי תַּמְצִית-הַדָּם הִיא הַנֶּפֶשׁ.
וְאִם "תַּמְצִית הַדָּם" הִיא הַנּוֹשֵׂא,
כִּי אָז "הַנֶּפֶשׁ" תִּהְיֶה הַנָּשׂוּא.