לא אני הוא האיש שֶׁיָצֵר צעדיךְ
שיטיל על גבך את משא עבָרוֹ
שיוליך אותך במדבר אל המים
שאולי כבר מזמן אינם בשום בּוֹר –
לא אני הוא האיש שידרוש משדיך
כמו תינוק מגוּדל לָנֶצַח חלב
וכשלא יקבל כי אֵין יש מֵאַיִן
יחפש שוב אחת שעדיין זָבה
לא אני הוא האיש שיבטיח לך ארץ
שְׁכוּרַת אור חלומות ותקווה ושלום
וכשיתעורר הספק הראשון
אִם יש בה ממש – יִשָּׁאֵר בנבו
גם אינני האיש שיגרום לך לִקְרוֹס
תחת עומס נוכחותו:
ואם זה פתאום יעמוד לִקרות
אוֹמַר לָך יָפֶה שָׁלוֹם
וְאֵלֵךְ
לחפש למשל אתונות שאבדו
עד כמה שזה נשמע מגוחך
אך אם תוך כדי אמצא מלוכה
לא אשכח את חלקך בסיפור
כִּי
מעולם לא שכחתי חסדֵי נעורים
ולמרות שכאן לא בזה מדובר
חסדיך הכול כך מאוחרים
יָפוּ בעיני מפריחה במדבר
אֲבָל
לפני שֶׁדַּרְכֵינוּ אִם-בִּכְלָל נפרדות
אולי כדאי שנחשוב פעמיים
כי זִיכְרון הדברים בלי הדברים
עלול פתאום בלי שום התראות
לא להחזיק מים –