בְּרִיזוֹת

לאט ובטוח כמו בריזות לחוֹת שעולות מן הים בימי קיץ חמים ויורדות אליו יבשות בלילות כדי לטבול ולשוב להנעים כך עולים ויורדים בי געגועים לַיַּלְדוּת הטובה הקסומה הַפִּלְאִית שעליה נִבְנָה כל מה שאני ועמד בכול פִּגְעֵי החיים וככה זה בטח גם אצל אחרים שעומדים בכל פגעי החיים ולא נשברים ולא נסוגים ואולי גם צוחקים אחרונים כמו שאני צוחק כבר עכשיו על אותם שֶׁכָּרוּ וחפרו תחתַי ונפלו על התחת ועל הפנים וכוּסוּ וקוּבְּרוּ לְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים וכמו שבצדק אצחק להבא על אותם שעדיין כורים וחופרים תחתַי מרִגְשֵׁי נחיתות-הרסנית ועדיין קבורים רק למחצה... כן. לאט ובטוח עולים ויורדים בי געגועים לימי בראשית שבם נִבְנָה כול מה שאני ועדיין עומד בפִגְעֵי החיים כי ילדות קסומה ופלאית כמו שלי תמיד תהיה אי-שם בשבילי ואני אעשה את הכול בשבילה עד כדי סיכון חיים אמיתי כדי להצדיק את קיומי. 17.2.2009