הלילה שוב

הלילה שוב התגעגעתי אלייך כמו שקורה לעִתים רחוקות כי אַת כל-כך רחוקה מהעין והלב כבר בקושי ממשיך לדפוק; הלילה שוב התגעגעתי אלייך ויש לכך בטח אלף סיבות אבל די באחת: ריח שדייך כשהיית בת עשרים ושלוש; הלילה שוב התגעגעתי אלייך כי רוח הסתיו שהחלה לנשוב רק אתמול – כבר הספיקה לשכר אותי בו עד אובדן עֶשְׁתּוֹנוֹת כי ריח שדייך כוחו לא פחות מכוח אותה petite madeleine שפרוסט הִטְבִּיל בזמנו בַּתֵּה ועובדה שהוא שוב עשה לי את זה ולמרות ששרדתי דברים קשים שרק מעטים (אם בכלל) שורדים זִכְרוֹן הפרידה ממך הוא כאב שקשה לי מִדַי לשאת אז לא פלא שלא רציתי לזכור שום דבר מעורר כיסופים לְמה שלא יכול לַחֲזוֹר וזה מה שאַת בשבילי; לא תמיד זה היה כך – היה רגע פִּלְאִי שהדרך לכוכבים הייתה פתוחה והיינו צריכים רק להחליט... אם יש סיבה שאין לדברים תכלית ולדברים הגדולים באמת אין כזאת איזו סיבה טובה מזאת או רעה מזאת שלא החלטנו יכלה להיות – אה?