הַמַּצָּב הַנּוֹכְחִי

יש לך טעות במצב הדברים שעברו וזה לא מפתיע כי הזמן עושה בזיכרון כבתוך שלו אבל יש לך טעות גם במצב הדברים הַנּוֹכְחִי וזה מַתְמִיהַּ כי הוא ניצב לעיניך בעירום מלא כאן ועכשיו ועל הכאן ועכשיו כול-עוד הוא כאן ועכשיו אין לזמן שליטה כי אינו עבר ואינו עתיד אז מה? אז ברור שאת מְדַמָּה מצב דברים שאינו קיים כמו שברור שמעולם לא היית בתוכי והכּול בַּכּול מִכּול כּול היה חיצוני ולא היה ולא יכול היה להיות לְהֶפֶך אלא אִם כן מדובר בַּיָּד או בַּלָּשׁוֹן כי אז נכון יהיה לומר "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן"