המשורר הוא לא

1 תֵּן לַשֶקט לעבֹר בין נעל לנעל קרועה. 2 תֵּן לַשֶקט לעבֹר בין כרית רכה לחלום 3 תֵּן לַשֶקט לעבֹר בין חלון לִבדידות קרה. 4 אני יְשֵנה. הזִכרון עֵר. 5 הזִכרון הוא חַיַּת לילה. עוצם אֶת עיניו הגדולות פוקח את עינַי בַּחֲשֵׁכָה. 6 המִלים פצצה מתקתקת בין האצבעות. 7 המתמטיקַאי הוא לא תמיד משֻלש שְׁוֵה צלעות המשורר הוא לא תמיד שיר מרֻבע מעולם לא לא הכל מתחרז עם אור כמו צפור הסופר הוא לא תמיד סִפור אהבה 8 אני אומר עֵמֶק וחושב צבאים אני אומר צבאים וחושב עֵמק מָה חֹלמים הצבאים בְּעֵמק הצְבעים האפֹר בְּצֵל הֲזָיות עץ הזית 9 אני אומר שפן וחושב ארנבת אני אומר ארנבת וחושב שפן לצוד שפנֵי שמש ארנְבות ים בַּחולות בין הברות המלים. 10 להרים את רִצפת השירים להנמיך אֶת תִּקרת השירים בְּגֹבה הדֶשא.