צִפּוֹר וְלוּ אָחָת (איש הציפורים)
אָמַר עֲמִית-קְרָבוֹת לֵאֶה
בַּדֶּרֶךְ אֶל הָאֵשׁ:
"צִפּוֹר - וְלוּ אָחָת תִּרְאֶה,
אֵין מָה לְהִתְיָאֵשׁ".
בָּהַתְחָלָה לֹא שַׂמְתִּי לֵב,
סָפוּן בְּהִרְהוּרִים,
אַךְ כְּשֶׁהַיַּעַד הִתְקָרֵב -
חִפַּשְׂתִּי צִפֳּרִים.
חָשַׁבְתִּי: "אִם צִפּוֹר בַּקֵּן
סִמָּן הוּא שֶנַּחְזֹר,
עֲדַת-כָּנָף לֹא כָּל שֶׁכֵּן -
בְּשֹׁךְ-עָנָן שָׁחוֹר".
הַקְּרָב פָּרַץ אֶל תּוֹךְ לֵילוֹ,
שׁוֹטֵף כִמְחוֹל-שֵׁדִים...
וְעַד אֲשֶׁר נָדַם קוֹלוֹ,
הַשַּׁחַר הֶאֱדִים.
נִצַּבְנוּ בְּטוּרֵי-שְׁלָשׁוֹת
לִמְנוֹת אֶת הַחוֹזְרִים,
לַשָּׁוְא חִפַּשְׂתִּי נוֹאֲשׁוֹת
אֶת אִישׁ-הַצִּפֳּרִים.
מֵאָז כָּל-יוֹם עִם בֹּקֶר-אוֹר,
לִפְנֵי-לֶכְתִי מִבַּיִת,
הֲאִם אֶרְאֶה בְּכָל-צִפּוֹר -
יוֹנַת עֲלֶה הַזַּיִת?