בַּלִּשְׁכָּה נִכְנַס דוֹבֵר חָדָשׁ וְצָעִיר
וְשׁוּב הוּא פָּשׁוּט "הֲכִי טוֹב בְּעִיר"
פַּשְׁקְוִיל חַד פִּרְסֵם הוּא מִיָּד:
"הַלִּשְׁכָּה תְּדַבֵּר בְּקוֹל רַק אֶחָד!
"הַחֵל מֵהַיּוֹם וְעַד חַג הַמַּצּוֹת
יֵשׁ לְהַבְטִיחַ מִלּוּי הוֹרָאוֹת:
בֻּטַּל הַשּׁוּרוּק בְּאִסּוּר חָמוּר
וְקוּבּוּץ הוּא לְגַמְרֵי לֹא-וַלֹא וְאָסוּר!"
כִּי הָאִישׁ מִקְצוֹעָן, בְּתוֹךְ עַמּוֹ הוּא יוֹשֵׁב,
וְעַל "סוֹף מַעֲשֶׂה" הוּא מַקְדִּים וְחוֹשֵׁב.
וּתְרוּפָה לְמַכָּה הִנֵּה הוּא מוֹצֵא
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס יַיִן וְעוֹד שְׁטִינְק אָז יֵצֵא...
וְחוּץ מִזֶּה, אַמָר, הוּא קִבֵּל עוֹד מִסְרוֹן
מֵהַבַּיִת בְּקֵיסָרְיָה (וְלֹא מִמִיגְרוֹן)
בּוֹ כָּתוּב פָּשׁוּט: " דוֹבֵר שֶׁתֵּדַע
לְבַעֲלִי מֻתָּר לְהָרִים כּוֹסִית (לֹא פְּקִידָה!)"
כִּי הָיוּ כָּאן מַסְפִּיק צָרוֹת, הֲדָחוֹת,
וְאֵין לוֹ חֵשֶׁק מַנְעוּל שׁוּב לִקְנוֹת
דְלָתוֹת חֲבֵרִים, כָּל אֶחָד שֶׁיִּסְגֹּר,
וְהָאַחֲרוֹן שֶׁיּוֹצֵא שֶׁיְּכַבֶּה אֵת הָאוֹר...