חֲתוּלָתִי נָפְלָה אֶל מוֹתָהּ
מֵחַלּוֹן הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית
עֵת הֱיוֹתִי בַּמִּטְבָּח
הוֹפֵךְ חֲבִיתָה אֲרוּרָה זוֹ
אִשְׁתִּי נֶעֶדְרָה בְּאוֹתָהּ עֵת
טָרְחָה בַּעֲסָקֶיהָ הַקְּדוֹשִׁים
אִבְּדָה אֶת קֹר רוּחָהּ כְּשֶׁשָּׁמְעָה
אַף בּוֹר בֶּחָצֵר
לֹא יָכִיל אֶת בּוּשָׁתִי
אֲנִי שׁוּב מֵת הַיּוֹם
אִבַּדְתִּי אֶת בְּתוּלַי בַּשֵּׁנִית