לא הכרתי את הדמות הזרה
היא אלי נשקפת אחרת שונה
לא אני המוכרת שמתוכי מובנת
שליוותה אותי מאז בכל עת
לאן נעלמה היפה התמירה
איילה צורתה האביב בצחוקה
עיניה גדולות ובורקות במשובה
נעורים לבלבו מתוך נשמתה
חטובת איברים בעיגול של רכות
לזאת יועדה בפריחה של ילדות
לליטוף יד אוהבת נכונים חמוקיה
אך עדיין נסתר העתיד מעיניה
לשנים עת גופו של אהוב ייצמד
אל תוך העיגול בפתחת זרועותיה
יזהה זה הגוף את הזר האוהד
אשר לו חיכה אשר עבורו התפתח
וגם אלה השנים יחלפו יעברו
והגוף יאבד את צורת החיטוב
שיערת שיבה או שתיים יבהיקו בשמש
יוסיפו לדהות תגבר כמותן
והעיניים הו העיניים אשר את כולם הקסימו
עששות הן עתה איבדו חיותן
זו הדמות הניבטת מתוך המראה
מסרבת אני ואסרב לזהותה
אין ולא תהיה בי נכונות לקבלה
אשליות היא הורסת ברוב חוצפתה
מציאות בפני היא זורקת מרשעת
לחלום עוד רציתי אך היא בשלה
במראה נמצאת רגשותיי היא קורעת
לא תמוש ממקומה ואין לי בילתה
לא רציתי לדעת.