ניתן להשיג ולשפר בקלות יחסית. תוך מספר שבועות של אימון קבוע, מסוגל כל אדם במצב בריאותי תקין, לבצע 30 דקות של פעילות אירובית. מנגד, הפסקה של מספר ימים בין אימון לאימון, תוביל לנסיגה ביכולת הגופנית שהושגה.
- אימוני כוח המבוצעים על בסיס קבוע:
לאחר מספר ימים של הפסקת אימונים, הירידה ביכולת הגופנית היא מזערית, אך לאחר מספר שבועות צפויה להיות ירידה משמעותית יותר ביכולת שהושגה.
- ירידה ביכולת עם העלייה בגיל:
מעבר לירידה בתפקוד הגופני בשל הפסקת האימונים גם עם העלייה בגיל חלה ירידה הדרגתית במצב הגופני בכלל, ובמיוחד בקרב האוכלוסיה שלא עוסקת בפעילות גופנית. הירידה ביכולת הגופנית משמעותית במיוחד לאחר גיל 40 ומכאן ניתן לומר, שהפסקת פעילות גופנית בגילאים מבוגרים, שונה לגמרי מהפסקת הפעילות הגופנית בגילאים הצעירים.
החל מגילאי 40-30, מתרחשת ירידה בחוזק השרירים ובמסת העצם וחלה עלייה באחוז השומן. בנוסף, חלה ירידה בתנועתיות ובגמישות המפרקים, כמו גם ירידה בסיבולת לב-ריאה. הירידה ביכולות פיזיולוגיות אלו, מעלה את הסיכוי לחלות במחלות לב, כלי דם וסוכרת.
ידוע שפעילות גופנית קבועה משחררת בגוף הורמונים הנקראים אנדורפינים ואלה משרים תחושה טובה על הגוף והנפש, מפחיתים כאבי גוף כלליים, דוחים עייפות ומקלים על התנועה.
מכאן, שלפעילות גופנית קבועה יש גם אפקט פסיכולוגי ופיזי ומתאמנים רבים שנאלצו להפסיק פעילות קבועה, מדווחים על ירידה במצב הרוח.
בסיכומו של דבר, על-מנת להתמיד בפעילות גופנית, יש להתאים אותה ליכולות הגופניות שלנו, לבצע אותה באופן מבוקר ומקצועי, לבחור בפעילות מהנה ומגוונת, אשר תשתלב בסדר היום, ואשר תניב תוצאות בהתאם למטרות שהוגדרו. ברגע שנצליח להפנים את חשיבותה של הפעילות הגופנית ולהפכה לחלק בלתי נפרד מאורח חיינו, כך יהיה לנו קל יותר להתמיד בביצועה ואף ליהנות ממנה.