רגע, נא לא לקפוץ. אין כאן הצעה לגייס אסירים פליליים, כמו רוצחים ואנסים לגדודי מרצחים, כפי שנעשה ברוסיה במהלך פלישתה לאוקראינה. אנא קראו את המשך ההצעה בטרם תגבשו דעה. תודה.
עונש המאסר בפועל, בשונה ממאסר על-תנאי או מנשיאתו בעבודות שירות הוא העונש היחיד הנוגע לגופו של האסיר, בנפרד מעונשי קנס, חילוט רכוש ודומיהם והוא עונש גרוע, אך היחיד שנותר ב"אשפת הענישה" במדינות שאין בהן עונשי מוות או עונשים גופניים אחרים, כמו מלקות. בסינגפור לפני שנות דור היה קיים עונש מלקות על עבירות סמים קלות. משבוצע העונש הנידון שוחרר לדרכו ללא מאסר ואחזקת מתקני כליאה.
עונש המאסר הוא למעשה עונש לשלושה: לאסיר עצמו, שחרותו נשללה ממנו, והוא נדון למשמעת הכלא ולמרבה הצער גם לסכנותיו שאינן כלולות בחוק כמו אלימות, מעשי אונס, שוד רכושו הזעיר ועוד. הנענשת הַשְּׁנִיָּה היא משפחת האסיר שלעתים נותרת ללא מפרנס או אדם שיגן עליה מפני מתנכלים. הנענשת השלישית היא המדינה שחייבת עתה במזונותיו של האסיר, טיפול בבריאותו, הקצאת ובניית בתי כלא ואחזקתם, הכשרת ומימון צוות סוהרים, רופאים, עובדי סעד ואפילו מורים ופסיכולוגים. וככל שהאסיר היה אדם עובד החברה מפסידה את תרומתו לה, ככל שהייתה כזו. באופן זה המדינה למעשה מטילה עונש גם על עצמה בשלחה אדם למאסר.
בעבר האמינו שמאסר אמור להביא לתיקון האסיר, הניחו שיסיק מסקנות, יחזור בתשובה, ילמד להתנהג כַּשּׁוּרָה, יקדם את השכלתו ויהפוך לגורם חיובי בחברה. כיום מעטים הסבורים כך, אם בכלל. בחברות אחרות, כמו בארה"ב בעבר, היה המאסר כרוך בעבודת פרך או בעבודות לטובת החברה כִּסְלִילַת כבישים, אחזקתם וניקיונם, עבודות חקלאיות כמו קטיף כותנה וכיוצ"ב. בבריה"מ אסירים, ובעיקר "אסירים פוליטיים" נשלחו לסיביר לעבודת פרך, במשמעת אכזרית, בחוסר מזון וביגוד מתאים ומתו שם בהמוניהם. היו ימים ואסירים בכלא שאטה היו עובדים במחצבה ובניפוץ אבנים לחצץ. כיום ברוב המדינות במערב אסורה עבודת כפיה גם בכלא, ורואים בה פגיעה בזכויות האזרח, למעט עבודה מרצון ובמשכורת מינימלית; אולם מרבית האסירים מבזבזים זמנם לריק, תוך חשש מכלואים אחרים ורבים מהם לומדים מהאסירים הוותיקים לא את שהחברה רוצה שילמדו.
הצעתנו היא לאפשר לאסירים שנאסרו בשל עבריינות "הצווארון הלבן" או חובשי המגבעות החרדיות, שנאסרו בשל עבירות-מס, מעילה, גניבות קלות ובעיקר עברייני-תנועה או עבירות כמעשני סמים קלים (בשום אופן לא עבריינים אלימים, מורשעים בעבירות אמל"ח או עבירות ביטחוניות, נרקומנים או סוחרי סם ודומיהם), להגיש בקשות לשירות במילואים, ואולי אפילו לגיוס כטירונים. צוות משותף לצה"ל, למשטרה, לשירות בתי הסוהר ולפרקליטות יבחן כל בקשה בקפדנות ואם יימצא ששהות האסיר המבקש במחנה ובשירות צבאי, כולל בלחימה, עשויה לתרום לצבא ללא סכנה לציבור ניתן יהא לגייסו בתנאים מפורטים שייקבעו.
נציע: מעמדו של האסיר המגויס יהא לעניין חופשותיו כמקובל בכלא. פרט לחופשות מאושרות לא יצא מהמחנה. כל יום שירות ייחשב לו כיום כליאה, אלא אם יוחלט שֶׁיְחוּשָׁב כיומיים או יותר. אם יצא לְהִלָּחֵם יחושב כל יום לחימה כמספר ימים בכלא שייקבעו. בצבא יהא נתון למשמעת צבאית מלאה ככל חייל אחר. אפשר ואם ישרת כהלכה תינתן לאסיר כזה קדימות מה בדיון בפני ועדת השחרורים או בוועדת החנינות בבית הנשיא, או ברשימה להחלטת חנינה בידי הרמטכ"ל אולם זו באישור ועדת השחרורים.
הצבא יזכה בתוספת חיילים, המדינה תזכה בפרי שירותו של האסיר, תקטן הצפיפות בכלא. על האסיר/החייל תוקל השתלבותו בחברה, ערכו העצמי ישתפר ויצאו כל הצדדים נשכרים.