תעשיית הטילים והשימוש בהם באירן יש רקע היסטורי, וננסה לפרט מעט. בשנת 1979 התחוללה מהפכת חומייני באירן. אז ניצבו שתי דיקטטורות זו לצד זו. עירק נשלטה בידי מפלגת הבעת' הלאומנית, החילונית, אך הדת בה היא סונית ובראשה סדאם חוסיין. הגם שסדאם לא היסס גם לרכב על הגל הדתי כאשר חשב שהדבר כדאי לו. במקביל, אירן השיעית נשלטה בידי חומייני, שהיה כהן דת שיעי בכיר ומוכר.
אירן בימי השאח ניהלה מדיניות פרו-מערבית חילונית בעיקרה, והשאח ניסה לדכא את כהני הדת, אך דומה שרוב העם האירני עוד היה דתי או מסורתי, סבל מהשלטון הרודני והבשיל, תחת החתירה הדתית המתמשכת, להפלת משטר השאח. לא כאן המקום להיכנס לשנאה ההיסטורית והמוכרת בין הסונים לשיעים, שבהמשך הפכה לכלי בידי השליטים. בראשית המאה ה-20 כבר נתגלו אוצרותיה של אירן, והשכנה הרוסית ובריטניה הקולוניאלית ניסו להשתלט עליה בכוח ובתככים או לפחות לבצר בה את מעמדם.
ריזה פהאלוי היה איש צבא שהדיח את השאח קודמו והקים משטר פרו-מערבי תוך דיכוי כהני הדת, וניסה לפתח את המדינה. בעזרת ארה"ב וישראל, הקים משטרה חשאית אכזרית וכך הביא לזעם עממי רחב כלפיו וכלפי מי שתמכו בו. ארה"ב החלה גם היא לפעול באירן, כולל בכוונתה לצמצם את השליטה הבריטית באזור. בשנת 1911 היה משבר כלכלי באירן, וארה"ב העניקה לה תמיכה כספית נדיבה, אולם מינתה את מילוגן שוסטר, כלכלן אמריקני, כמפקח על האוצר האירני עד שסולק.
בשלב מסוים, אולץ השַח להסכים לבחירות, ומוסאדק נתמנה לראש הממשלה והלאים את חברות הנפט למגינת ליבן של המעצמות. בשנת 1953 המודיעין הבריטי עם ה-A.I.C סילקו במבצע "אג'קס" את מוסאדק והחזירו את שלטון השאח עד שסולק במהפכת חומייני.סדאם חוסיין ראה את הבעיות הפנימיות באירן והחליט שזו הזדמנות לכבוש ממנה שטחים ושדות נפט תוך שימוש במטוסים ובגז. פרצה מלחמה עקובה מדם בה נהרגו כ-400 אלף עירקים ולפחות פי שניים ויותר אירנים, ונגרמו נזקים עצומים לשתי המדינות.
אירן הייתה מבודדת במישור הבינלאומי, בעוד שהן בריה"מ והן ארה"ב תמכו בסדאם גם בנשק. בשלב מסוים, אחרי "נגינה" על ערכי הלאום והדת ובקורבנות עצומים, הדפה אירן את עירק ואפילו כבשה חלקים ממנה.עירק תקפה באכזריות, כולל בטילים, את אירן שלא היו לה אמצעי מגן, והמלחמה הסתיימה אחרי שמונה שנות מלחמה ללא הכרעה. כאן למדה אירן את ערכם של טילים, כי נמנע ממנה להשתמש במטוסים שנותרו לה מתקופת השאח, הן בשל הזנחתם והעדר חלקי חילוף ותחמושת והן בשל העדר טיסים. חומייני חשש מאוד מהטייסים שנותרו מתקופת השאח, כולם היו משכילים שעברו קורסי טיס במערב.
טייס כזה נחשד שיפנה מטוס חמוש כנגד השלטון. מרבית הטייסים נאסרו ורבים הוצאו להורג לפני המלחמה.הדגש בהתחמשות, לצד פיתוח הגרעין, הושם על פיתוח טילים. באופן זה הפכו ארה"ב וישראל לאויבים מוצהרים בעיני האייטולות. מאז השתכללו ופותחו הטילים בטווחיהם, בדיוקם ובכמות החימוש לסוגיו שביכולתם לשאת. הטילים פותחו במקביל למאמצי אירן להצטייד בפצצות גרעין שאמורות היו לחימוש הטילים המיוחדים למטרה זו.באופן זה פתרה אירן את בעיית ההתחמשות כמעט ללא מטוסים, וללא הכשרת טייסים וצוותי קרקע וללא תלות ביצרני זרים של מטוסים ובעיקר אי-תלות בארה"ב, גדולת היצרנים.
באותו זמן דומה שצה"ל שם מבטחו במטוסים, יותר מאשר בטילים. אין ספק בעדיפותו של המטוס כיום על פני הטיל, הן באפשרות לגמישות, שינוי מטרות, דיוק וכו', אולם המטוסים יקרים לאין שיעור מן הטילים והכשרת טייסים עולה פי כמה מהכשרת טילאים. בהסתמכות על מטוסים קיים גם החשש לחיי טייסים או לנפילתם בשבי. אנו סבורים שנושא "מטוס או טיל" ראוי לבחינה נוספת, כי יש משימות רבות שטיל יכול לבצע ללא סיכון לאובדן צוותי-אוויר או מטוס יקר מאוד.