על-רקע ביקורת ציבורית קשה, עקב גילוי מעשי שחיתות בשלטון המקומי ובהם העמדה לדין של ראשי עיריות רמת השרון, בת-ים, נצרת עלית וירושלים ובראשן פרשת
הולילנד, הקים היועץ המשפטי לממשלה באפריל 2014
צוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר-המידות בשלטון המקומי.
הצוות, שהורכב מנציגים ממשרד המשפטים, משרד הפנים, משטרת ישראל והשלטון המקומי, התבקש "לאתר פרצות וחסרים מנהליים המאפשרים את התפשטותה של שחיתות בשלטון המקומי ובו המלצות באשר לדרכים הראויות לצמצום תופעה זו".
הצוות נפגש עם ראשי רשויות מקומיות שונות, בעלי תפקידים בכירים ברשויות מקומיות, אנשי אקדמיה המתמחים בדיני השלטון המקומי ובחקר שחיתות, משפטנים בעלי ניסיון בתחום השלטון המקומי, גורמי אכיפת חוק, יועצים משפטיים לרשויות מקומיות ונציגי משרדי ממשלה.
בין סוגיות הליבה בהן התמקד הצוות נכלל גם "מעמדם של שומרי הסף ברשויות המקומיות", ובהם מבקר הפנים, שביחס אליו נקבע כי "מבקר הרשות עשוי להוות כלי משמעותי בשיפור עבודת הרשות ובפיקוח על התנהלותה התקינה".
הצוות, שלא ערך מחקר אמפירי אלא בחן את מה שהובא בפניו, הסתפק בבחינת "הצעות שנועדו להבטיח כי יהא ביכולתם של שומרי הסף למלא את תפקידם, וזאת תוך הפעלת שיקול-דעת עצמאי וחופשי מלחצים חיצוניים ובאופן שיקדם את טוהר-המידות בהתנהלותה של הרשות המקומית". מכיוון שכך תרומת הצוות היא במתן תוקף להצעות הקיימות בלבד.
הדרכה והנחייה
ואכן הדוח שהגיש הצוות בינואר 2016 הקיף המלצות שנדונו, בין היתר, בדוחות
מבקר המדינה ושמשרד הפנים פועל להסדירן, כדלקמן:
א. קביעת תקנים ותקציב ללשכת המבקר: מתוך ראיה בחשיבות במתן כלים מתאימים בידי מבקר הרשות לבצע את תפקידו, המליץ הצוות למשרד הפנים להזדרז ולסיים את מלאכת קביעת התקנים בה הוא החל. דהיינו הצוות לא התייחס להיקף תקן כ"א ו/או לתקציב הרצוי, אלא כאמור רק קרא לסיים את העבודות בנושא.
ב. קביעת הוראות והנחיות פרטניות ביחס לדוח המבקר: הצוות קרא למשרד הפנים לפעול לקדם פעולות הדרכה והנחייה של מבקר הרשות, בכל הנוגע לעבודתו המקצועית רבות צורת הגשת דוח ביקורת. יצוין כי משרד הפנים התחיל בכך בשנת 2014 ויצר תוכנית הכשרה מחייבת למבקרים ברשויות המקומיות.
ג. הטיפול בממצאי המבקר: הצוות המליץ לאמץ את ההסדר מהצעת חוק העיריות 2007 לפיו ממצאים שהעלה המבקר המעלים חשש לקיומה של עבירה פלילית יועברו ליועמ"ש של הרשות, וממצאים שכאלה הנוגעים בראש הרשות, חבר מועצה, מנכ"ל הרשות או היועץ המשפטי שלה - ליועץ המשפטי לממשלה.
ד. קביעת מעמד שומרי הסף כפרמטר לצורך הסמכה כ"רשות איתנה": הצוות ממליץ כי במסגרת שיקול-הדעת המוקנה לשר הפנים בעת הכרזה על רשות מקומית כ"רשות איתנה" יבחן השר גם את היקף המשאבים העומד לרשות המבקר הפנימי והיועמ"ש הרשות המקומית.
ה. (דרך) מינויים של שומרי הסף ברשות: מבלי להכריע הוצע לאמץ את ההסדר האמור שבהצעת חוק העיריות; לחלופין, הוצע לכלול בוועדת המכרזים האמורה נציג מקצועי נוסף, אשר נושא עמו ניסיון וידע מקצועי מקרב עובדי המדינה ואשר ימונה על-ידי משרד הפנים.
לאור ההבנה כי מבקר הפנים ברשות המקומית, הוא לא רק פונקציית ביקורת, "אלא גם בהיותו אחד משומרי הסף ברשות המקומית", קובע הצוות כי "חיזוק עצמאותו של השלטון המקומי מחייב גם את חיזוקן של מערכות הפיקוח הפנימי, ובכלל זה של מבקר הרשות". וזאת אולי חשיבותו, בכך שהדוח לא רק מבטא את ההכרה שסמכות מנהלית מחייבת בקיומם של שומרי סף, אלא קובע כי כל דיון על הרחבת סמכויות לרשות מנהלית, מחייב תחילה בבחינה של אפקטיביות שומרי הסף. תרומה נוספת שניתן למצוא בדוח זה הוא שבחינה שכזו ע"י הרגולטור מחייבת גם בבחינת המשאבים שמעמיד אותו גוף למבקר הפנים.
