מותר כבר לפני אלוהים ואדם
לומר היום כמה אמיתות.
אנחנו נקמנו הדם.
אנחנו את כל המיתות.
לא הלכנו בחרב ולא באקדח
ואפילו לא בצומות.
נשבענו לחיות את מי שנטבח,
לבנות באבני חורבות חומות.
לא נסנו לשרוד על פתחי גיהינום
לא השלמנו מניין בהי וקינות,
ועם שחר השכמנו בשיר של יום
וחצות נחלמו נגינות.
היה בנו כוח לזכור בלי מורא
פן מה שהיה נוצר גם להיות,
היינו אביב, והסתיו הנורא
לא יעלה חיווריין עוד מן הגאיות.
ומותר כבר לפני אלוהים ואדם
לתבוע מן הכל יכול להודות
כי אם מתו מתיו כל כך לבדם
והם פה יחדיו - מי אדון הסודות...
ערב יום הזיכרון התשע"ו
