לנועה
מִי רָצַח אֶת הַשִּׂמְלָה
הָאֲדֻמָה שֶׁלִּי
מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָהּ
שְׂרוּעָה עַל הָרִצְפָּה
פְּשוּטַת יָדַיִם
וְרַגְלַיִם
בְּיָד רוֹעֶדֶת
עַד הַיּוֹם
רוֹכֶסֶת
כַּפְתּוֹרֵי הַפַּחַד שֶׁל
חֻלצתי הַכֵּהָה
נִפְעֲרָה כְּמוֹ תְּהוֹם
עַד צַוָּאר
עַד עֲפַר הָאֲדָמָה.