מספרים שלפני מספר שנים, בעיירה לא גדולה, שודדים נכנסו לבנק ואחד מהם צעק:"אל תזוזו! הכסף שייך לבנק. החיים שייכים לכם!״. מיד כל הנוכחים במקום השתטחו על הריצפה בשקט ובלי פאניקה.
זו דוגמה כיצד ניסוח נכון של משפט, יכול לגרום לכולם לשנות את תפיסת עולמם.
אחת הנשים נשכבה על הריצפה באופן פרובוקטיבי. שודד ניגש אליה ואמר:
"גברתי, זה שוד ולא אונס. בבקשה תתנהגי בהתאם."
זו דוגמה כיצד צריך להתנהג מקצוען: להתמקד במטרה.
בזמן הבריחה מהבנק, השודד הצעיר (והמשכיל, תואר ראשון) אמר למבוגר ביותר
(שבקושי סיים בית ספר יסודי): "בוא נספור כמה שדדנו?" הקשיש ענה לו: "אל תהיה טיפש. זה המון כסף. נחכה שיגידו בחדשות כמה כסף נשדד מהבנק"
זו דוגמה לכלל שניסיון חיים חשוב יותר מתואר.
אחרי השוד, מנהל הבנק אמר לרואה החשבון שלו: "נתקשר למשטרה״.
רואה החשבון אמר: "המתן, לפני שנתקשר הבה נוסיף לסכום השוד את 800 האלף שבהם מָעַלְנוּ ולקחנו לעצמנו לפני חודשיים ונגיד שגם אותם שדדו."
זו דוגמה לניצול מתבקש של הזדמנויות.
למחרת דיווחו בתקשורת שמן הבנק נשדד סכום של 3 מיליון. השודדים ספרו את הכסף אבל מצאו שהשלל הוא רק מיליון אחד. הצעיר בשודדים התחיל לרטון: "סִיכַּנּוּ את החיים שלנו בשביל מיליון אחד, בזמן שהנהלת הבנק שדדה 2 מיליונים בלי למצמץ. אולי עדיף ללמוד איך עובדת המערכת, במקום להיות שודד רגיל?"
זו דוגמה לכך שֶׁיֶּדַע שימושי יותר מכוח.
מוסר ההשכל: תן לבן אדם אקדח, והוא יכול לשדוד בנק.
תן לבן אדם בנק, והוא יכול לשדוד עַם.
ולאקטואליה הישראלית: כשעַם שלם נשדד, וקורא לזה: "תִּספּוֹרת" אוֹ "שׂכַר מנכ"לים" ולא מגיב - זו דוגמה לעם מטומטם, שעוד חושב עצמו לעַם נִבחַר.
עד כאן הסיפור המוכר, על מוסר ההשכל הידוע, כפי ששוב קִבַּלְּתִּיו במייל מאריאלה פ.. הסיפור אכן אקטואלי, לא מדובר כמובן בְּסַּפָּרוֹּת של סַפָּרֵי-הצמרת הידועים: תשובה, פישמן, לבייב או דנקנר, זה סתם סיפור חכם שבא מעבר לים. אכן לשוד אין צורך ברכב משורין עם ליווי חמוש כי ראינו:
עדיף בנק על שריונית או טנק.
אולם בפי שאלה: האם רק בבנקים שודדים?
יש לנו שר אוצר פופולרי ושמו
משה כחלון, המציג עצמו כ"רובין הוד" המיטיב עם העם, שודד דירות שלישיות מבעליהן החוקיים וה"עשירים", כאילו בכדי להיטיב עם "העניים" מבקשי הדיור. אלא שבהזדמנות זו הוא גובה מס-שבח עצום לקופת האוצר. ואז הוא מחלק הטבות לאברכים בישיבות, לח"כ שהוא מבקש לשנות את הצבעתם ולמיני הטבות להאדיר את שמו.... לקצבאות העלובות לנכים טרם מצא תקציב. אבל נשוב לענייננו:
נניח שקנית דירה קטנה בשנות השישים ב-22.000 לירות ובמשך השנים רכשת או ירשת 2 דירות נוספות, שבאחת מהן הנך גר.
כיום סכום הקניה האמור הוא בערך 2.2 ש"ח (אם טעיתי - הוא 22 ש"ח, זה לא משנה הרבה). כחלון מאלץ אותך למכור דירה זו. ואם לא תמכור- יקנוס אותך ב-18.000 ש"ח מדי שנה, ולא חשוב איזו הכנסה יש לך ממנה אם בכלל. אולי גרים שם הורי רעייתך? עולים חדשים המשלמים שכ"ד סמלי? (החייב במס הכנסה בכל מקרה).
אגב - לאותם טייקונים היה שפע משרדים וחנויות, וגם מטסים פרטיים - אך על כל אלה כחלון לא הטיל מס..!
כיום מחיר אותה דירה משנות השישים בשוק 1,000,000 ש"ח.
קַזֵּז ממחיר הממכר של אותה דירה שתאלץ למכור את סכום הקניה ונותרת עם "שבח" של מיליון ש"ח. עליו תחויב בחצי מיליון ש"ח מס-שבח.. . בנדיבותו כחלון יוותר לך על בערך 50-70 אלף ש"ח. עדיין עליך לשלם 450.000 שקלים לאוצר.
כחלון רצה כאילו "לשחרר" דירה משומשת נוספת לשוק? (דירה שתחסר למחפשי שכירות) אך לא. הוא שדד אותך לעת זקנתך לטובת קופת האוצר. את הדירה הזו כבר לא תוריש לְיַלְדְּךָ או נֶכְדְּךָ כשתעבור לדור בגן-עדן, וילדך או נכדך זה יצטרף גם הוא לשוק מבקשי-הדיור...
יחי כחלון אדוננו. ויחי ביבי המאפשר לו להשתולל. ברכה גם לגלאנט שר הבינוי והשיכון ששומר על פה סגור מול תעתועי ראש מפלגתו, "כולנו".
מה שבמדינות אחרות הוא בדיחה - אצלנו, במדינה זו ועם ממשלה זו- זו מציאות!
לְבִיצּוּעַ שׁוֹד, בְּמִשְׁפָּט קָצָר - טוֹב מִבַּנְק מִשְׂרַד אוֹצָר!.