בעיות התזונה בגיל ההתבגרות מגוונות ומכסות קשת רחבה של תחומים. זו יכולה להיות אכילה לא נכונה, בעיות של עודף משקל, התנסות בדיאטות מטורפות ומסוכנות, צמחונות שמעניינת רבים מבני-הנוער, הפרעות אכילה, לחצים חברתיים, דימוי גוף בעייתי, אכילה אצל חברים, בתי קפה (לא יאומן, אבל בני-הנוער כרגע נפגשים בבתי קפה. בסניף ארומה בהרצליה פיתוח, למשל, בני 20+ ירגישו ממש זקנים...).
משפחות עם הרגלי אכילה בריאים ונכונים, מגדלים בדרך-כלל מתבגרים עם הרגלי אכילה מאוזנים. אבל, גם, במשפחות עם אווירה תזונתית פחות טובה, זה אף פעם לא מאוחר לשנות.
הלחץ החברתי לרזות חזק במיוחד אצל בני-הנוער. גיבורי התרבות שלהם הם שחקנים, זמרים, דוגמניות וכו'. כולם, בדרך-כלל, רזים במיוחד. לא פלא שרבים מבני-הנוער שואפים להגיע למשקל לא מציאותי, לא נכון ומסוכן.
הגיל שבו מתחילים את הדיאטה הראשונה הולך ויורד. בדורי, זה היה בתקופת הצבא. כיום, ילדות חושבות על דיאטה כבר בכיתות הנמוכות של בית-הספר היסודי. לא פלא שנושא הדיאטה והמשקל מטריד את המתבגרים ובמיוחד את הנערות.
חשוב "לחסן" את הנוער מפני הרצון לרזות ולהגיע למשקל לא מציאותי ומפני הפיתויים להתנסות בדיאטות שונות, משונות ומטורפות. מתבגרים ובמיוחד הנערות, לא מרוצים מדימוי הגוף שלהם - יש צורך לחזק ולהעצים את הדימוי העצמי ואת קבלת הגוף. לא כולנו בנויים באופן זהה ולא כולנו, בעצם, ממש מעט מאוד מאיתנו, יכולים להראות כמו
בר רפאלי...
דיאטות מובילות בדרך-כלל, למעגל קסמים של צום, שבירה שמלווה בכעס, תסכול, ייאוש ועלייה במשקל. אני טוענת שאנחנו מגדלים פה דור של שמנים ודור עם הפרעות אכילה.
כאשר הדרך לרזות נתפשת כאי אכילה, כהימנעות מכל דבר טעים, ברור שהדרך להפרעות אכילה כגון, אנורקסיה ובולימיה קצרה. לצערי, הבנות עם הפרעות האכילה נתפשות בעיני חברותיהן כ"חזקות ומוצלחות". בשיחה עם התלמידות ניסיתי לנתח את המושג שליטה. הבנות המובילות נתפשו בעיני עצמן ובעיני חברותיהן כבעלות שליטה עצמית. "היא מסוגלת לא לנגוע בעוגה", התלוננה אחת התלמידות, "ואילו אני חלשה ולא מסוגלת".
והאם אי-אכילה והימנעות מוחלטת היא שליטה אמיתית? זה דרש מאמץ לא פשוט מצידי לנסות לשכנע שיש שני קצוות של אי-שליטה. מצד אחד לאכול את כל העוגה ומהקצה השני לא לאכול בכלל. בדרך-כלל, אי-האכילה באה ממקום של פחד וחרדה. אנחנו חוששים מכך שאם ניקח ואפילו קצת, לא נוכל להפסיק. השליטה האמיתית היא לדעת לקחת פרוסת עוגה וליהנות ממנה.
בהרצאה שהעברתי לכיתות ט' באחד מבתי-הספר באזורי, התבררה לי ההשפעה ההרסנית של שלוש בנות מובילות בכיתה על חברותיהן. שלוש הבנות הרזות באופן קיצוני, הפכו לכוח המוביל בכיתה, כאשר כמעט כל האחרות מנסות לחקות אותן. לצערי, זו לא דוגמה יוצאת דופן.
החינוך התזונתי צריך לשים דגש על הדברים החשובים לבני-הנוער. השימוש במוטיבציה בריאותית לקידום תזונה נכונה ממש לא מתאים לבני-הנוער. אמירות כגון "אכילה נכונה תורמת לבריאותכם", אולי מתאימה לבני ה-50-50+. לגבי נער/ה גיל 30 זה גיל מופלג...
המוטיבציה צריכה להיות - אכילה נכונה מביאה למקסימום את פוטנציאל הצמיחה. אגב, בעולם המערבי, בעשור האחרון דור הצעירים לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה הולך להיות נמוך יותר מדור ההורים. אורח החיים של אכילת מוצרים תעשייתיים, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית ומחסור בשעות שינה, גורמים להאטה בגדילה. אכילה נכונה עוזרת בריכוז וכך, מביאה להישגים טובים יותר. ואגב, שוקולד ממש לא עוזר בריכוז.
גיל ההתבגרות מתאפיין בהתלבטויות, חוסר שביעות רצון מהמראה. חשוב לקבל ולכבד את ההרגשה הזו. משפטים שהורים רבים משתמשים בהם כמו: "לא, את ממש לא שמנה, את יפה, רזה וכו'" לא מקדמים דו-שיח. יש צורך להבין מאיפה מגיעה ההרגשה הזו ומה אפשר לעשות כדי לשנות. וכך, הורים יכולים להיות שותפים לתהליך.
למשפחה ולהורים יש תפקיד חשוב בחינוך התזונתי ובאורח חיים בריא. הדוגמה האישית היא המפתח. זה לא מספיק לומר שפעילות גופנית חשובה. אם רוצים להביא את המתבגר לעסוק בספורט, צריכים ההורים לקום מהכורסא ולעסוק בעצמם באיזו פעילות. ואולי זו ההזדמנות לעשות משהו כמשפחה.
ההורים ובמיוחד האימהות, צריכות להעביר מסר בריא בנושא הדיאטה וההרזיה. המילה דיאטה בדרך-כלל, מייצגת מסכנות, עונש, המון אסור ומעט מאוד מותר. לא פלא, שרוב הדיאטות נכשלות. המסר שצריך להיות מועבר הוא שאפשר לאכול הכל - זה רק עניין של כמויות.
אחת החרדות של הורים הוא שדיאטה עלולה להסתיים בהפרעת אכילה. ולמרות שברוב המקרים כאשר אני משוחחת עם המתבגרים והוריהם, הם מבקשים מההורים לא להתערב בבחירות שלהם, ובקיצור, לא להיכנס להם לצלחת.
ונכון שיש לכבד זאת. הלחץ הבלתי פוסק של חלק מההורים לא יעיל ומזיק. אולם, יש צורך לעקוב ולהיות ערניים לסימנים של אכילה לא נכונה או הידרדרות למצב של הפרעת אכילה. יש סימנים מחשידים שדורשים התערבות וטיפול מיידי.
החינוך התזונתי צריך לתת למתבגרים כלים לבחירות נכונות. צריך לתת מענה לצרכים ספציפיים כמו תזונה נכונה לפעילות גופנית. תזונה נכונה לצמחונים וכדומה.
